מהר"ם פדואה קסט

העדים והגידו בב"ד וק"ל ומילתא זוטא וסברא קלה וכל דהו יספיק לאלה שלא להוציא ממון ובפרט בדבר שהוא אומדנא דמוכח היותו שטר פרוע מכח ההוא שובר דנפיק עליו וכלנו יודעים סדרי וחוקי הנוטארי"ה בכן אהובי וריעי הוו מתונים בדין והוציאו משפט לאורו ואבטל דברי מדבריכם נאום הטרור מאיר בכמ"ר יצחק קצנאילנבוג"ן. וכבר היה אפשר לי לשדות נרגא בשוב' זה לומר שהסופרים האלו הם ממונים מפי השופטים ואינ' נוטארי"ה ממונים מן המלכות וכאלה כתבתי בעסק כמ"ר זיילקינד י"ץ אמנם הדבר קשה אלי לישען על אלה ולהוציא ממון מטעם זה לבד ולפסול כל שטרי ערכאות הנוהגי' עתה בארצות אלו: בריב עסק חנות שהיה קוטמ"י ועבר הזמן מה תהא ברויח אשר ירויח: מח גברא רבא ונהירא בוצינא דנהורא הוא הגאון נודע שמו בשערים כמהר"ר עובדיה י"ץ איש ספורינו שלו' למר ולתורתו ויעף אלי אחד מן המלאכים ובידו מגילת סתרים מעולפת ספירים ממולאים בתרשיש והם דברי אלקים חיים ומאחורי הפרגיד שמעתי כי ממקום מעלתך יצאו נבעו המים ההם וימתקו המים בפי והיו עלי כמים קרים לנפש עיפה וצמאה לתורה כי כל אשר כתב מ"כ בנוי על אבני שיש טהור ראיות ברורות מן התלמוד המציץ בטהרתן אחר מים חיים אמנם בעיקר דדינא תיוהא קא חזינא אמרתי ח"ו פן בסבתי ישובו המים למרים בכן אלך לי אל המורה אשר דולה ומשקה מבארו ויורני עץ להשליך אל המים להמתיק' מכל וכל וזה כי שפט מ"כ שאחרי כלות זמן הקוטמו היו המשכונות של ראובן אשר ביד שמעון כמאן דפליגי דמי ואחרי התרה בו שמעון שלא יפרע עוד קוטמו וכי הוא מזומן לתת לו חלקו וראובן לא השגיח על דבריו מאז היו ביד שמעון כמו פקדון ואם כי נשתמש בם אחרי כן ושב לסגל אותם בחנותו כבראשונה הם בידו בתורת עסק' שחציו מלוה וחציו פקדון ויתן לראובן חצי הריוח ממה שהרויח הקרן שלו אחרי נכוי כל ההוצאו' כדין אריס ואם היה מונח אצלו שהיה פקדון מאז בודאי לא היה אפשר להרהר אחריך אמנם אינו נראה היותו פקדון מאחר שתחלת העסק היה שותפות ואחר כך קוטמו ואחר כלות זמן הקוטמו אמר לפרוע לו במשכונות אמינא כמו שאמר אביי לרב מנשיא בר גדא מאן פלג לך בפרק איזהו נשך ושם במרדכי וז"ל מצאתי בשם רש"י אם אדם חולק שלא לדעת חבירו לא הוי חלוקה וכל מה שמרויח המקבל בחלקו השכר לאמצע ואע"פ שחבירו מודה לו שחלק יפה אפ"ה כיון דלא ניחא ליה דתהוי חלוקה השכר לאמצע ואין לומר מאחר שהיה לו לשמעון לתת לראובן בעד חלקו משכונות ממלוה החנו' כפי אשר נתמשכנו אם כן יחשבו כמו זוזי וזוזי כמאן דפליגי דמי זה אינו דיש משכון שהוא טוב ובטוח יותר מחבירו ואפילו אם נאמר שהיה כמו זוזי וכמאן דפליג דמי אפילו הכי אין נראה בעיני לדמותו לאריס וליקח מחצה מחלק ראובן רק יכון לשפוט בו שחזר ונעש' שותף כבראשונ' טרם שירדו לעסק קוטמו שיקח שמעון שכירוותו ט"ו דוקאט לשנה ואינו דומה לשאר פקדונו' או לעובדא דרב ספרא בפרק מי שמת דמעולם לא נחית עמו לשותפו' ולא גילה בדעתו להתעס' בשותפות וכפי אומד הדעת נראה שמעולם לא עלה על דעת שמעון להיו' כאריס רק מחשבתו לשוב לתנאו הראשו' להיות שותף. ויש מי שפי' שמעתתא דאיזהו נשך הנ"ל שאמר מכאן ואילך נוטל מחצה בשל חבירו דוק' שהתנה על מנת ליתן שכרו הוא משביח דומיא דמתני' דפרק מי שמת שאמר ראו מה שהניח אבא כו' ואם לא התנה כן בפני ג' מחל היינו שיתן לו כל מה שהרויח חלקו ולא כאריס ומבואר שם ודי למבין. שוב