מהר"ם פדואה קסה

שאלה עשירית אם יכולת ביד הבנות לתת מנכסיהן לאמן גם בזה תשובתך בצדך מאחר שגדולות הן מתנתן מתנה במטלטלין אכן במקרקע לא יספק גדולות לבד למכור וליתן קרקע שירשו מאביהן ולא אאריך בזה: י"א אם היתומות יוכלו להעביר הזקן מלהשתדל בעסקי החנות להיותו זקן ועבר ובטל הדבר הזה צריך עיון הלא בשטר יהדות שייר לו הכח הזה להתעסק בעסקי החנות שהוא בתפיסת הבית ומן הלישטר הושמה לפני נר' שבשטר הנכרי' ויתר גם על זה ונדר שלא להתעסק וצריך עיון אם דברי השטר נכרי יהיה קדום באלה שחזר ומחל על תנאו הראשון דשטרי מתנות ומחילות אינן כשרין בערכאו' ולא אעמיק באלה. ואשר כתב מ"כ דשב מדעתיה לא עליך הדבר לפסוק רק על ב"ד הממנין אפוטרופסין דאם נראה בעיניהם דנשתטה הלא השוטה הרי הוא כקטן וממנין לו אפוטרופסין כ"ש שמונעין אותו להתעסק בנכסים והנראה בעיני לפום ריהטא כתבתי ואם יש אתך רב או צורב' אשר יאמר עלי' תועה לא תרחיק דבריו והודיעני ואם יש ממש בדבריו אתן לו תודה ולא אבוש ושלום מני אהו' הטרוד מאי' בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילבוגן: אם בנות שיש להן שטר חצי זכר נוטלות גם חלק בנכסי אחי אביהן ובנכסי היבמה אשר היתה זקוקה לאביהם: מה אהובי האלוף כמ"ר משה אפרים יצ"ו שלום מכת' מעלת' קבלתי ואף מפי הר"ר משה כ"ץ נדרשתי ולו לא אשיב להיותו בעל הדבר כי כן קבלנו עלינו בגליל הזה שלא להשיב על שאיל' דיני ממונות לבעלי הריב רק להדיינין והקשבתי שמ"כ אחד מן הדיינין לכן אשיב למ"כ בקצרה כי טרוד אני בעסקי כאשר יעיד עלי האלוף הר"ר זוסקינד. אשר שאל מ"כ בטענת הבנות לטול חלק כחצי זכר אף בנכסי אחי אביהן שמת ובנכסי אשתו שהיתה זקוקה לאביהן הנה הדבר פשוט שבנכסי אחי אביהן אשר ירש אביהן בחייו יש להן חלק בהן כי מוחזקין היו ולא ראוים כי כל שטרי בנות ככה הן ליטול חצי חלק בכל אשר ימצא לאביהן בעת ההיא ומה לי אם באו הנכסים לאביהן בירוש' או שהרויח אותם בסחורה או ברבית ואין כאן מקום שאילה. גם על נכסי אשת דודם שמתה אחר שמת אביהן לא אבין שאלתך בטענת הבנות כי כל מה שראוי לבנים פשיטא שגם לבנות חלק בו ממה נפשך כי מאיזה טעם וכח יזכו הבנים בנכסי האשה הלא הבנים אינם יורשים אותה אחר שהיא מתה באחרונה רק יורשיה מצד אביה ואם יזכו בנכסי האשה היינו שאינם חייבין לפרוע כתובתה משום שלא נשבעה על כתובתה דדילמא בעלה אתפסה צררי ולזה כל הנכסים בחזקת היתומים משום שאנו אומרים שאין להאשה דין עליהם דדילמא כבר נפרעה. מעתה כל העזבון משל אביהן הוא ולא משל האשה ולמה לא יטלו הבנות חלק בכל ואם יש מן הנכסים שהן ידועין שהן של האשה כגון אם ייחד לה בעלה קרקע או מטלטלין לכתובתה בחייו הלא הם ודאי של יורשי האשה מצד אביה מאחר דלא היתה צריכה שבועה עליהן כדאמרינן בריש על פי וכן הדין בנכסי מלוג הידועים שהיו שלה או חפציה ובגדיה ותכשיטיה הידועים שהיו שלה לפי דעתי מעתה אין כאן מקום שאלה וטענה בין הבנים והבנות רק בין יורשי האשה ויורשי הבעל והענין ההוא מבואר לפניך כשלחן ערוך מכל הפוסקים כאשר הבאת התשובה מתרומת הדשן. ועל אשר שאל מ"כ ע"י האיש אשר תקע כפו לאשתו בחלייה לפני מותה שלא ישא אשה אחרת עד שישיא אחת מבנותיו והיו לאיש בן ובנות והבן מת ולא נשארו לו רק שתי בנות ע"כ