מהר"ם פדואה קסד

אצלו דיש לו כל דין אפטרופסו' ואלו היתומים סמכו אצלו כי היו יחד בתפיסת הבית וגם אין לבטל השטר מתנה בעבו' תנאי זה שהתנה שבנו הבכור יהיה האפטרופוס עד יהיה הקטן בן כ"ה שנים דלא חסר מצידו דיש כאן אונס מיתה וגם נראה שהתנה זה לרצון בנו הבכור דהרי כתב וחלה בדעתו וברשותו וז"ל שלא יוכל כמ"ר דוד ולא אחר למנות שום אפטרופס וטוטור אחר על הנערים הנ"ל אם לא ברשות כמ"ר יחיאל הנ"ל נמצא שבו היה תלוי שברשותו היו ממנין אחר ואין לך רשות והסתלקות גדולה מזו שמת: שאלה רביעית אם הבנות חייבות לתת חשבון מאשר עשה אביהם בנכסי היתומי' יותר מאשר ימצא כתוב בפנקסיו ואביהם החזיק חשבון מפור' בפנקסיו מנכסיהם פשיטא שאין חייבות יותר הלא בכל מה שיהיב נתבעות הם פוטרות את עצמם בשבועה שלא פקדנו אבא כל שכן בנדון שיש חשבון כתוב מאביהם ואין כאן מקום שאילה: שאלה חמישית אם האלמנה אם הבנות חייבת להשביע ומי הוא שיכולת בידו להשביע' הזקן או הבנות והיא אינה תובעת כתובתה איני יודע שבועה זו למה אם להשביעה על כתובתה ולשלם אותה לשלחה מעל היתומות שלא תזון מנכסיהם הלא הלכה כשמואל דפסק כאנשי גליל סוף פרק נערה והדבר תלוי בה להיות נזונית כל זמן שלא תרצה לגבות כתובתה ואם שבועה זו משום שנשאה ונתנה בנכסי בעלה שמשביעין אותה בטענת שמא כדתנן בפרק כל הנשבעין הלא שם פירש רש"י בצריך הודאה במקצת ואף כי הרמב"ם חולק כנראה בפרק ט' דהלכות שותפין אמנם הטור ח"ה מסכים לדעת רש"י בסימן צ"ג ופשיטא שאף אם תתחייב שבועה על הבנות להשביעה כי בנכסי בעלה נתעסקה ולא בנכסי הזקן והבנות גדולות הן וברשותן לפוטרה משבועה וגם אם תשבע אין להכריח אותה שתשבע על מה שנתעסקה בחיי בעלה כל זמן שאינה תובעת כתובתה דר"ת פוסק כרבי שמעון בפרק הכותב דאם לא תובעת כתובת' אין משביעין אות' ואף כי רב אלפס פוסק כת"ק הלא מעשה רב ור"ח עבד עובדא כדאיתא שם בתו' אכן על מה שעשתה אחר מות בעלה משמ' שם מן פירוש רש"י דנשבע אף אם אינה תובע' כתובתה שאלה שישית אם האלמנה חייבת להודיע לחמיה הנמצא מנכסי בעלה או לבנותיה לבד ודאי מאח' שגדולות הן תעשה כרצון הבנות כי הנכסי' שלהן הן ושטות הוא אשר עולה על דעת הזקן שהוא קודם בנחלה כי מה דתנן האב קוד' לכל יוצאי יריכו ר"ל אם מת אחד מבניו שאין לו זרע דאז אין האחים יורשים רק האב קודם להם שהם יוצאי יריכו אבל לעולם יוצאי ירך המת קודמין לאביו ובזה יספיק תשובה על שאלה שביעית: שאלה שמינית אם האב יכול לחזור במתנתו איני יודע לאיזה טעם יוכל לחזור הלא יש בה קנין ומתנת בריא והכתי' כל היפויים בכלל ובפרט וכתב בה להם וליורשיהם אחריהם וכל התנאים שהתנה על בניו יקיימו היורשים וגם כתב בה מעכשיו: שאלה תשיעית אם המבוררים יכולים לעשות פשרה וליקח מהיתומות לתת אל היתומי' הלא אם היו היתומות קטנות היה כאן מום שאלה אם תוכלו לחוב ע"מ לזכות מאחר שתחושו לחורבא דתפיק מיניה שילכו בערכאות אמנם מאחר שגדולות הן אין כאן מקום שאלה דלפשרה צריך דעתן ורשותן: