מהר"ם פדואה קסג

מבורר לדיין ולפשרן בין היתומים והיתומות מות' לי להשיב למ"כ כי באופן אחר לא היה הרשות נתונה לי להשיב בדיני ממונו' כי כן באתי בקושרים עם חבירי שלא לענות לשואל בדיני ממונו' כ"א אשר ידרשו שני הבעלי דינין או הדיינין והנה העסק הוא גדול וספקותיו רבים ומ"כ שואל מילתא דבעי טעמי ואנכי כהיום עמוס התלאות לכן על כרחי אעלה בקצרה ומ"מ על כל ספקותיך אשיב אך בקיצור ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כפי הסימני' הובאו לידי מספר הספקות. ראשונה אשר דרשת אם השני שטרות עשויי' כתקון חז"ל ואם יש לסמוך עליה' ולא פירשת באלה ספיקתך ואנכי לא חזיתי בהם תיוהא ולא מצאתי בהם חסרון מכל הראוי לכתוב אמנם במה שהתנה שבנו הבכור יוותר על חלק בכורתו יש לגמגם קצת כי לפי משמעות השטר יראה שיעשה ככה בחיי אביו כמ"ר דוד י"ץ דז"ל יהיה מחוייב לכל בקשת כמ"ר דוד הנ"ל לתת במתנה וכו' ודבר זה דומה למה שאירש מאבא מכור לך ומ"מ ממ"נ אין בו נפקות' ולא יוכל התנאי הזה לגרוע כח המתנה כי אם היה ראוי לקיימו יקיים אותו הוא או יורשיו ואם אי אפשר לקיימו אם כן התנה בדבר שאי אפשר לקיימו שהתנאי בטל והמעשה קיים ולפי דברי הרמב"ן שפירש בתורה שאם מת הבכור בחיי אביו יוכל האב לבטל חלק בכורתו מדכתיב על פני בן השנואה הבכור אם כן האב יוכל מעתה להסיר מעל הבנות חלק הבכורה על כרחן: השאלה השניה אם יהיה נפסל אחד מפרטי השטר האם בעבור זה נפסל כל השטר אומר אני שהשטר יתקיים בשאר הפרטים דע"כ לא נחלקו ר"מ וחכמים בפרק איזהו נשך אלא בשטר שיש בו רבית אם גובין בו הקרן שר"מ פוסל אותו לגמרי משום קנסא וכן שטרי המוקדמין לשם גזירה שמא יגבו מזמן ראשון או משום קנסא ולולא זה אף כי פסול מקצתו היינו פרעון רבית שאין גובין מ"מ לא היה פסול שאר השטר היינו חוב הקרן אפילו לר"מ ואף באלה פסקו התוספות כחכמים דלא קנסינן דהלכה כר"מ בגזירותיו ולא בקנסותיו. ועוד ראייה מן הרמב"ם דכתב בפרק י"ד מהלכות עדות וז"ל הכותב כל נכסיו לשני בני אדם בעדות אחת והעדים קרובים לא' ממקבלי המתנות רחוקים מן השני הרי השטר פסול מפני שהוא עדות אחת אבל אם כ' בשטר א' שנתתי לראובן חצר פלוני ושנתתי לשמעון שדה פלוני נמצאו העדים קרובים לזה ורחוקים לזה. לזה שהם רחוקים ממנו מתנתו קיימת שאלו שתי עדיו' אף על פי שהם בשטר אחד עכ"ל. הרי דוקא משום שכולל המתנה לשניהם יחד דאז נקרא עדות אחת אז היא פסול כו' אבל אם פרט לכל אחד מתנתו לא יפסול האחד את חבירו ואף כשהוא כולל יחד משמע בטור ח"ה בסי' צ"א שרב האי חולק ומכשיר חלק הרחוק. ונדון דידן לפי שאלתך הם פרטי' פרטי' אם כן פשיטא שאם נפסל פרט אחד שהשאר הוא כשר ואפי' היו דרך כלל אינו דומה לעדות הפסול מחמ' קורבה דהתם החסרון הוא בעדים ובעדות אחת שייך עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה: שאלה שלישית מנוי האפטרופסים של הזקן שמנה בנו הבכור על נכדיו לא מצאתי למניו הזה יסוד כי לא נמצא מנוי כי אם לאב או לב"ד אכן מאחר שהוא תנאי ותלה בתנאי זה מתנתו אפשר שיהיה קיים על דרך זה כי החלק אשר יסרב במנוי אפטרופסים שהוא מנה יהיה בטל לגבי דידי' מתנתו אכן מאחר שכבר מת בנו הבכור אשר מנה מה לנו עוד באלה מאי דהוה הוה כי מה שעשה בחייו מכח מנוי זה אין לבטל כי אינו גרוע מבעל בית אשר יתומים סמכו