מהר"ם פדואה קמג

האמת אבל גבי קידושין לא יספיק לנו האמת דאפילו שניהם מודים אינה מקודשת בלא עדות ולזה היכא דיש פסול עם הכשר העדות הוא כמאן דליתא דעדות שבטל' מקצתה בטלה כולה מגזירת הכתוב ואולי בדרך רחוקה יש ליישב ההוא מרבנן שרצה לדמות נדון דידן לההוא מעשה שנרמז בהג"ה במרדכי בפ' האומר בקידושין ובסמ"ק במצות לקדש אשה שרבני שפייר"א חלקו על מהר"ם שהתיר נערה בלא גט שקבלה קידושין בפני שני עדים קרובים זה לזה קורב' דאורייתא ומכל מקום לא היה לו להורות כך אחר שמהר"ם הכה על קדקדם והראה להם טעותם מדברי ראבי"ה ועטור ורבינו שמחה ור"ת והרי"ף ומכל המורים והתשוב' היא באורך בחידושי מרדכי גם לדעתי לא טעו רבני שפייר' בדבר משנה וגמרא דמכות דאי אפשר לומר שהיה להם דעת הרי"ף בתשובת הנ"ל ודמו קידושי לממון ורצו להחמיר למ"ד חוששין לעד אחד דרי"ף לא אמר אלא היכא דלא ידע בפסלות חבירו וגם כתב וז"ל ובלבד שלא יהא רגיל בו שאפשר הוא שלא ידע בקורבתו של חבירו ור"ל שהוא קרוב אל הבעל דין אבל בנדון דידהו שהעדים קרובין זה לזה רחוק הוא שלא הכירו זה את זה בקורבתו ועוד מהר"ם הזכיר הרי"ף בעזריו כנגדם אלא לדעתי טעמא דידהו גבי שנים קרובים דאין אחד מהם פסול כשהוא לבד ויועיל עדותו של כל א' מהם לבד למ"ד חוששין לעד אחד לכך חבירו קרובו אינו פוסלו בצירופו שיחשב כמאן דליתיה דיהיה דבר הפך הסברא לפי דעתם שכל אחד לבד יהיה כשר ובאשר הם יחד ידחה האחד את חבירו דאף אם הוא קרוב ופסול לחבירו אינו פסול לענין שמעיד עליו ולכך חששו לחומרא דא"א אבל היכא דאחד פסול לענין שמעיד עליו לא עלה על לבם להכשיר אך ודאי הוא פוסל גם חבירו המתחבר עמו ובאופן זה יפרשו רבני שפייר"א שמעתא דמכות שלא תקשה עליהם שר"ל קורבא לבעלי דינין או פסולי עבירה ואף כי גם שם נזכר וז"ל האיך יעשו שני אחים שראו באחד שהרג הנפש כו' א"כ מיירי אף בקרובין זה לזה ההוא בדיני נפשות דודאי אין חילוק שם ואף כי פירוש זה נראה דוחק מכל מקום נכון הוא לתת קצת טעם לרבני שפייר"א שלא יהיו כטועים בדבר משנה ובלעדי כל אלה דחה אותה מהר"ם בשתי ידים. ואל יטעה אדם בלשון התוספות שם במכות דמשמע דאף אם עד אחד פסול קם השני לשבועה ולא הזכירו שלא ידע בפסלות חבירו וכרי"ף בתשוב' הנ"ל וסוברים א"כ יותר מרי"ף ולא נשגיח מעתה על דברי הרא"ש שחילק על הרי"ף מאחר דיש כאן התוס' דאף אם נדמה קידושין לממון מכל מקום אין ראיה משם דדברי התוס' שם סובבים על דעת רבי יוסי דסובר תתקיים עדותם בשאר. ועוד בנדון דידן לא שייך כל הנ"ל דהאשה מכחשת ועד אחד בהכחשה לאו כלום הוא כדאיתא בקידושין פרק האומר שאומר שם ותסברא עד אחד בהכחשה מי מהימן ואף כי הלשון שם ברש"י בגמרא של הדפוס שלנו נראה דר"ל בהכחשת עד שכנגדו נראה בהדיא בספר ת"ה שלא היה כך ברש"י שלפניו כי אמר שמוכח מרש"י דאפילו אשה לבד מכחשת לא מהימן וזר מאד שהוא מגמגם שם בזה והלא הרמב"ם בפרק ט' דאישות אמר בהדיא דהכחשת האשה לבד יועיל וכן שאר הגאונים הנזכרים שם במגיד משנה ואין אחד מהם שעולה על דעתו באופן אחר וכן הר"ן בפרק שני דכתובות אמור מעתה כמה מעלות של דחוקים נצטרך לצרף טרם ניחוש כאן לעד האחד. חדא דרוב הפוסקים פסקו דאין חוששין. שנית בנדון דידן תלמוד ערוך הוא דנמצא אחד מהן קרוב או פסול כו' שלישית עד אחד בהכחשה לא אאמין שמורה צדק יאמר לחוש. ואם לחשך אדם לומר אלו ג' עדים