מהר"ם פדואה קלט

נתנה באחר או שמאוס עליה מטעמים הנזכרים מי הכריחה עתה לשוב להיות לו לאשה הלא היתה ברשותה אז ועם כל זה היא קיימת בדבורה הראשון שזנתה תחתיו ותהיה נאמנת כמשנה ראשונה לדעתי את כל אלה אמרתי בחפזי נאם מבי"ק: לה נדרשתי מן שלשה רועים המה מטיבי צעד בעסק גט אחד סדרו שלשת' בק"ק פראג לאחד שאביו היה מומר ושב בתשובה שלימה וחזר לדת ישראל והרועי' הללו סדרו לכתוב בגט השם של יהדות לבד כדברי ר"ת ואף לא רצו לכתוב וכל שום וחניכה דאית ליה כמו שאנו נוהגים כשהבעל עצמו הוא מומר לכתוב וכל שום וחניכה וטעמם ונימוקם עמהם לאשר מומר זה כבר חזר לדתינו הימים הראשונים יפלו ואין ראוי לרמז עליו שם דגיות אשר נשתקע וטעמא דמסתברא הוא ואף תלאו עצמם באילנות גדולות הגאון מהרר"י פולק והגאון מהר"ר אליה אב בית דין מפראג והגט נתן ויצא הדבר בהיתר ואחר כך קם אחד מן הרבנים והוציא לעז על גט זה והכריז על האשה שלא תנשא בגט זה ואם תנשא יהיו בניה ממזרים ולזה שלחו לי לחוות דעי אף אני והנה אף כי הדבר הזה אין צריך ראויה כי מלתא דתליא בסברא היא והלכו בעקבי רבותיהם מ"מ אוסיף קצת טעמים לאמר שודאי בדיעבד אין לפסול הגט הזה ותנשא בו. והנה אנחנו בדורות אלו ברוב המקומות תפשנו דברי ר"ת עיקר דחולק על ה"ג בלשון כתיבה שום וחניכה ופירש המשנה דהשולח דכותבין החניכה בפירוש אם יש להם חניכה ולא שכותבין בגט לשון זה וכן נראה מדברי האלופים הנ"ל שגם מנהג פראג הוא ככה שלא לכתוב וכל שום וחניכה למגרש שהוא ישראל ואף כי מנהגינו לכתוב ככה כאשר הוא מומר זהו לאשר כתב בסמ"ג וז"ל ואם כתב בגט שם של יהדות וכל שום וחניכה דאית ליה טוב הדבר ע"כ ואינו מדברי ר"ת רק מדברי הסמ"ג כדברי ר"ת אלו הם בתוספות ובמרדכי ואין בהם סיום זה ואדרבא מוכח מדבריו שהוא ר"ת לא נהג חומרא זו וראיותיו שהביא מן התוספתא ומן משנה דהמגרש מוכיחות שר"ל השם של יהדות ולא פשרה זו לרמוז אותו בלשון שום וחניכה כמו חניכה דהמגרש שפירושה החניכה לבד בלתי שם המובהק וממנו למד כ"ש כאן שהשם של יהדות לבד יספיק וא"כ אחר שר"ת אפילו לכתחלה לא הצריך אף כי אנו עושין כן משום היותר טוב איך יעלה על הדעת לפוסלו בדיעבד אם לא נכתב זאת היא מדרגה ראשונה של טעם ההיתר בדיעבד. מדרגה שניה דנדון דידן הוא אבי המגרש ויש לומר אף אם היינו פוסלין הגט אם היה הדבר במגרש עצמו אין ללמוד ממנו לשם אביו כי מצאתי בתשובות הרא"ש בכלל מ"ה והטור א"ע מביאה בסי' קכ"ט שאם לא הזכיר שם אבי האשה אלא בכנויו או אפי' לא הזכירו כלל שהוא כשר ובלי ספק אין הפרש בין אבי האשה ואבי האיש והרא"ש השיב על מעשה שהיה כך היה ואמנם חסר בפנינו בתשובת הנדפסים סיום זה שמביא הטור או שלא הזכירו כלל לכך אני אומר שאף אם היינו פוסלין במגרש עצמו אין לפסול באביו הואיל שבדיעבד כשר בלעדי שם אביו כלל ואף כי גם ככה מצאתי במגרש עצמו במרדכי הארוך על מעשה שהיה שם המגרש חזקיהו ולא נכתב הוי"ו רק נכתב חזקיה והכשיר הגט משני טעמים חד דלא חשבו לחסרון דמצינו גם חזקיה בלי וי"ו ועוד דאפילו לא כתב שם המגרש כלל רק בן פלוני הוא כשר מאחר שהיה ידוע שאין לאביו בנים אחרים אלא זה לבד מכשירו כמו בן פלוני עד דמתני' דהמגרש ואמת הוא דכל הנ"ל הן דברי הרא"ש הן דברי המרדכי הנ"ל מוצאם ממשנה זו דתנן איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר וה"ה במגרש לדעתם מ"מ שם המגרש יותר מבואר דנודע וניכר