מהר"ם פדואה קמ

בשמו ולא נחוש מה שיש לחוש כאשר כתב בן יעקב לבד דלא ידעינן אם יש לו בנים אחרים ודלמא בן אחר הוא המגרש לכך אמרתי שאף אם היינו נוהגים לפסול במגרש עצמו לא היינו פוסלי בשם אביו דאינו הכרח כ"כ כמו שם המגרש ולהיותו בלתי מוכרח גם חסרון מה לא יפסול בו כענין שכתב המרדכי על חסרון וי"ו דחזקיהו שאינו פוסלו הואיל דעיקר השם אם נעדר אינו פוסלו והדרושים הללו סובבין על המחלוקת שיש בין ר"ת ור"י וראבי"ה שהביא המרדכי בפרק השולח דר"ת ור"י מכשירין אם שינה בדבר שאינו צורך וראבי"ה פוסל ומהר"ר איסרלן בכתביו הוכיח אחד שהיה סומך בפשיטות על דברי המקילין בזה ומ"מ אף הוא נוטה להתיר בדיעבד בשעת הדחק כנראה מדבריו שם ונדון דידן עדיף מכל הני דשם מדבר אם שינה דבר מה דיש להחמיר מכח מזוייף מתוכו כדברי ראבי"ה ולא בנדון דידן דחסר דבר מה דלא נקרא שינה מה שמחס' דשם של יהדות ידוע וניכר אף אם אינו נזכר בתוספת של גיות ושמעת' דשם יהוד' ושם דגליל אינו דומה לנדון דידן דשם מיירי דבמקום נתינה נודע בשם אחד לבד ובשם האחר נודע במקום הכתיבה וא"כ בהכרח באחד המקומות נראה שינוי שמו ואף כי החמירו לכתוב שניהם אפילו שהוחזק במקום אחד בשתי השמות זהו דוקא לכתחלה כפי הראיה שהביאו מירושלמי ואין להאריך בדבר הערוך לפני כל בתוספות ובפוסקי'. א"כ בנ"ד שחסר רק רמז תוספת שם גיות אף אם היה עדיין מומר ושמו עליו אין לפסול הגט בדיעבד. מדרגה שלישית דחזר לדת יהודית ונשתקע שם דגיות לגמרי ואין ראוי לשוב ולעוררו לביישו ח"ו כדברי האלופים הנ"ל פשיטא דלכל הפחות בדיעבד כשר וכ"ש שראייתם לפניהם מרבותיהם לעשות ככה לכתחלה ובפרט כאשר התחלתי שמקור הנהגה זו הוא משום היותר טוב כלשון הסמ"ג ואינו תקון חכמים וכדומה לזה כתב מהר"י וויי"ל בתשובותיו בסי' כ"ג על מה שנוהגין לכתוב המכונה עם וכל שום וחניכה דהואיל שאינו תקון חכמים רק מנהג א"צ לכתוב גט אחר אם לא נכתב וראייתו מגט ישן אף על גב דאין מגרשין בו לכתחלה אם גירשה בו תנשא בו לכתחלה וכן בפ"ב דגיטין אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף כתבו וחתמו ונתן לה כשר כ"ש במנהג לבד ודי באלה בהא וחיתנא ובהא סליקנא דאשה זו תנשא בגט זה ואשר יוציא לעז על הגט יחוש לחרם קדמונים ח"ו ושלום על דייני ישראל ותלמידיהון כה מעתיר הטרוד מבי"ק: במותב בי דינא חתומי מטה כחדא הוינא כד בא לפנינו כמ"ר משה סג"ל בכמ"ר נחום הלוי זצ"ל אבי העגונה מרת פראאנ"ה שתחי' אלמנת רבי יהושע חתנו בכמ"ר יהודה הכהן ואמר לנו זה ימים מה פגע בי יון אחד גוי והסיח לפי תומו ואמר לי דואג ומצטער אני על חתנך יהושע שהיה עמי בספינה אחת ונטבע בים עם שאר יוונים ואחר כך תוך שני ימים העלהו הים ליבשה עם שאר יוונים ושאלתי אותו במה הכרת אותו ואמר ראיתיו והכרתיו מימים רבים וגם אכלנו יחד בספינה וראיתי אותו אחר שהעלהו הים במלבושיו שהיה לבוש בהם בספינה ומה ששמענו היה יום הד' אדר ש"י לפ"ק פה ויניזייאה הבירה: במותב תלתא בי דינא בחדא הוינא ואתא לקדמנא כמ"ר דוד בר יקותיאל ז"ל ואסהיד כי זה ימים מועטים היה עומד בריאלטו הוא וכמ"ר משה לוי יצ"ו אבי העגונה מרת פראאנ"ה שתחי' ובא אליהם נכרי אחד ואמר מל"ת אני מכיר יודי זה ואני מצטער על חתנו יהושע שהכרתי אותו וראיתיו זה כמה ימים ושנים מת ומוטל ביבשה על שפת הים עם שאר ערלים