מהר"ם פדואה קלז

ואיזה דת יהודית ואחר כך כיצד יוצאת משום שם רע כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער כו' ומנה כל הכיעורים דפרק כיצד הנ"ל ובפרק י"ז דאיסורי ביאה כתב ויש לומר יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה ואפילו הוציאה בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעידי דבר מכוער ומת קודם שיתן לה גט הרי זו מותרת לכהן שאין אוסרין אשה מאלו אלא בעדות ברורה או בהודאות פיה עד כאן לשונו והיינו טעמא כרבי יוחנן בן נורי דבעינן דבר ברור בפרק המגרש ומי שיש לו לב להבין פשוטי הדברים יראה מהקשת דברי' שכתב כאן סוף פרק י"ז דאיסורי ביאה שעבר' על דת יהודית או בעידי דבר מכוער שר"ל הני כיעורים שהזכיר בפ' פ"ד דאישות עם דת יהודית שבעבורה תצא מבעלה דאל"כ על מה סמך בסתימת דבריו לומר אפילו הוציא בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעידי דבר מכוער כו' ואנה נזכר שיש לו להוציאו בגלל אלו כי כאן בפרק המגרש אצל דין זה לא נזכר דבר מאלו אלא שסמך על מה שכתב בפרק כ"ד דאישות שבאר שם דברים אלו שיש לו להוציאם בגלל אלו ואפי' הכי כתב דמותר לכהן וכיעורים אלו אינם דבר ברור כ"ש שלגבי הולד לא יועילו לפוסלו בממזרות הואיל דיש לתלות בא' הנישואין ברוב בעילות הבעל ואפילו לגבי בעלה אין כופין אותו להוציא רק לרצונו יוציא אותה בלא כתובה ואם רצה יקיים אותה כדאיתא שם בפרק הנ"ל ודי בזה. והטעם הרביעי חכם שאוסר כו' אין להשגיח בו כל עיקר מאחר שהולד נולד לשמנה א"כ ברור טעותו מן התלמוד כי הוא נתן טעמו משום שלא יכול להיות חי וטעמו פגום מן התלמוד כנ"ל ובפ' אלו טריפות ובסוף כל היד פירשו התוספות היכא דאגמריה סמיך יכול חכם להתיר אף על פי שחכם אוסר מקודם גם מאן לימא לן דחכם היה הלא מלשון הוראתו זו אין נראה חכמתו ואדרבה נראה דלאו בר סמכא הוא כאשר דבריו היו כדברי אחד מן ההמוניים באמרו שבזמן הזה לא היה יכול לחיות לא האם ולא הולד שעשה פנה מן חיות האם דבר שלא דברו בו חכמי התלמוד ולא הפוסקים ואם סמך אולי על דעת נשים או על רופאי אליל אין ראוי לתלות בו פסק והוראה וכל זה כתבתי אם יצדקו דברי העדים שאמרו שנולד לשמנה פחות ח' ימים. ומעתה אבא לברר שאף אם יצדקו דברי הרב האוסר שאמר ששמעו מקצת אנשים שלא היה רק ד' חדשים מן הנישואין עד הלידה אפילו הכי אין לפסול אותו בממזרות כי מאחר שהעיד רבי אברהם סלניק שהארוס נתיחד עמה טרם יצא לדרכו ובלעדי זה כולם הודו ששב אליה אחר ב' חדשים ואז היה אפשר שבא עליה ונתעברה הימנו והיה יותר מז' חדשים עד הלידה לפי עדות כלם כי העידו שמיום שראו נפילתה עמו במטה היה ט' חדשים עד הלידה וזה היה תוך השני חדשים שהארוס היה בחוץ בדרכו א"כ בשובו אחר ב' חדשים בהכרח היה יותר מן ז' חדשים א"כ מי הוא זה שיכול לפוסלו הואיל והיא אומרת מבעלי נתעברתי והוא הודה לדבריה הלא הלכה כשמואל דאמר הולד שתוקי ומפרש בפ' עשרה יוחסין מאי שתוקי בדוקי שבודקין את אמו כאבא שאול שקרא לשתוקא בדוקא וכן הלכה ובתוספות פרק ארוסה בסוטה משמע דהי' נאמנת אפילו היא פרוצה ביותר ואף כי הלשון הוא מגומגם שם מכל מקום האמת ניכר שם דהא בדיבור המתחיל רוב בעילות אחר הבעל איתא וז"ל וכאן דלית לדומה גופה דלישייליה אבל איתא קמן ואמרה לכשר נבעלתי נאמנת כו' ולמעיין שם לא ימלט אחת משתים שרוצים לומר בתו' שמה שאנו אומרים בפרוצה ביותר שחוששין לבניה דוקא דליתא לקמן או שרוצים לומר שמה שאמר שמואל שם ישא דומה ואל ישא בת דומה ולית ליה סברא דרוב בעילות אחר הבעל דוקא