מהר"ם פדואה קלו

עליה רנון של פריצות ואז ודאי יהא כשר אף אם היא חשודה קצת דרוב בעילות אחר הבעל ואת"ל דבאירוסין נתעברה דילמא מן הארוס היה כאשר העיד רבי אברהם סלוניק הפה שאסר הוא הפה שהתיר איך הארוס נתיחד עמה טרם יצא לדרכו גם אינו נראה שנדון זה יקרא פרוצה ביותר אף אם אמת הוא שנראת' נופלת במטה עמו פעם אחת לבטל בעבור זה הרוב בעילות של הבעל ומה שהיתה מזנה עמו בעודה פנויה אינה כדי לחשוב פרוצה כשהיתה מקודש' וקל להבין. ובלי ספק הוא שמי שנולד לשמנה חדשים אין לפקפק בו מתרי אנפי חדא דאימר בר שבעה הוא ואשתהי הוא דאשתהי כדאמר פרק הערל. שנית אימא לא נתעברה תיכף אחר נישואין רק חדש ימים אחר נישואין והוא בר שבעה ממש כדאמרינן פרק החולץ וז"ל א"נ לתמני ילדה איכא למימר דבתרא הוא דילמא אישתהויי אשתהי חדש ימים ואיעבר'. הטעם השני של האוסר מהא דרב ושמואל פרק אלמנה לכ"ג אין עניינו שייך לנדון דידן שהתם מיירי שודאי נתעברה באירוסין שאיכא קצת איסור אפילו להארוס ולהכי איתא לאביי ללישנא קמא שרב סובר שהוא ממזר אפילו כי לא דיימא מעלמא משום כשם שהפקירה עצמה להארוס כך הפקירה עצמה לאחרים אבל היכא דנוכל לומר דבנישואין נתעברה כמו בנדון דידן לפי העדיות הנ"ל ודאי תלינן בנישואין ובביאה של היתר של רוב הבעילות. ועוד נאמר להעמיד האשה על חזקתה שהיתה בחזקה בלתי מעוברת והשתא הוא דנתעברה בנישואין דלא דמי למקוה שנמדד ונמצא חסר דאמרי' הרי חסר לפניך דהתם בריש נדה מפרש משום טעמא דהעמד טמא על חזקתו וגם הטעם דחסר ואתאי לא נדחה כדמשמע בתוספות פרק קמא דחולין בשמעתא דהשוחט בשבת ונמצא פגומה אבל בנדון דידן נאמר להעמידה על חזקת' כל זמן האירוסין ובנשואין נתעברה וקל להבין. וכה"ג איתא בפרק קמא דכתובות שאמר ר"ג שם במתני' היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והלה אמר לא כי כו' ר"ג ורבי אליעזר אומר נאמנת כו' ושם בגמרא אמר לך רב נחמן אנא דאמרי אפילו כר"ג כו' עד א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרינן אוקמינן אחזקת' כו' ופירש שם רש"י ובתולה נולדה והשתא הוא דאיתניס אחר אירוסין. וכן הטעם השלישי שראו דבר מכוער אם החמי' רבי ואמר הואיל ומכוער הדבר תצא לא מצינו שהחמיר לפסול הבנים משום כיעור לעשות' מעוות לא יוכל לתקן אע"ג דבפרק קמא דכתובות משמע דכאשר יש ספק בפסולות מחמירין יותר בולד דהא איכא מ"ד הת' לדברי המכשיר בה פוסל בבתה משום דהוא היתה לה חזקת כשרות ובתה לא היתה לה חזקת כשרות שאני התם דאיכא ודאי העובר שנתעברה בזנות ולא באנו בכלל ספיקות הזמן וגם לא שייך שום טעמא של רוב בעילות אחר הבעל ואדרבא אפשר ששם הרוב הוא לפסול דהא אמר שם רבי יהושע בן לוי לדברי המכשיר מכשיר אפילו ברוב פסולים אם כן מה שאומר שם לדברי המכשיר בה פוסל בבתה נוכל לומר דקאי ארוב פסולין דמכשיר ר"ג בה אבל בנדון דידן משום עידי כיעור לא נאמר דנתעברה אז בעביר' רק מבעלה בנישואין בשעת היתר וברוב הבעילות וגם משום חזקה דהשתא הוא דנתעברה כנ"ל. ותדע דדוקא מחמירין להוציא מבעלה ולא לגבו פסול זרעה דהא אפילו היא עצמה אע"ג דמשום עידי כיעור תצא מבעלה אפילו הכי מותרת היא לכהונה ועידי כיעור אינ' כדי לפוסלה לכהונה דהא הרמב"ם בפרק כ"ד דאישו' כתב וז"ל אף העוברת על דת משה או על דת יהודית או היוצאת משום שם רע אין להן כתובה כו' ואחר כך מבאר שם איזה דת משה