מהר"ם פדואה קלד

הדבר מודה לו ואינה מכחשתו ואף כי יש ליישבו כי שערי התירוצים לא ננעלו מ"מ הלשון דחוק ולא אאריך באלה והנה לפי ספר תרומת הדשן שמפרש דברי רש"י שר"ל בהכחשת האשה לבד וכן דעתו נוחה וע"ש נמצא כי קרוב לומר בנ"ד שלא יהיה ממש בקידושין כי יקרא עד אחד בהכחשה אכן כי מעייני' ביה היטב לא יועילו כל אלה לפטור הנערה בלא גט חדא דבתשובה ההיא בספר ת"ה מביא גאון אחד דחולק עליו ומפרש עד א' בהכחשה דוקא הואיל ועד אחד מכחיש ומי הוא אשר יכניס ראשו בין ההרים וימלאנו לבו להקל באיסור אשת איש ועוד נראה אלי שאף אם נחליט כדברי ת"ה שר"ל אפילו בהכחשת האשה לבד מ"מ נראה שבנ"ד מודו כולהו שהכחשת האשה לא נחשבת למאומה באשה אע"פ שנא' שעדות אבשלום לא יועיל לעיקר הקידושין מטעם שפירש רשב"א מא' שהיה טמון ממנה. מ"מ במה שהיא מכחשת העד האחד הנשאר ואמרת להד"ם לאו כל כמינה הואיל ואבשלום מסייע ליצחק שהעיד שקבלה הקידושין אך שעדות אבשלום לא יועיל לעיקר הקידושין מטעמא דרצתה לשחק בו לדברי רשב"א וקל להבין א"כ הוא לכל הפחות מקדש בעד א' וחוששין לחומר' לדברי הסמ"ג והמרדכי שהביאו דברי רא"ם הנ"ל. ועוד נראה לי שמכח סברא זו יש להפר ולבטל כל הטענות האלו ולומר שנדון דידן יחשב מקדש בפני שנים אף כי אבשלום היה נסתר מנגד עיניה כי ניזיל בתר טעמא דמילתא שמפרש רשב"א עצמו הטעם דמידע ידעה דהמקדש בלא עדים אין חוששין לקידושיו ורצתה לשחק בו והכא אין שייך לומר מידע ידעה דהמקדש בעד א' אין חוששין לקידושין כדעת רוב הגאונים ושחקה בו שהרי לא אמרה הכי אך אמרה להד"ם ואפילו אם תטעון מעתה ששחקה בו אינה נאמנת דהא במה שטענה כבר להד"ם הורתה שלא שחקה בו ודומה ממש להא דאיתא פרק שבועת הדיינין ההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך אמר ליה להד"ם אזיל אייתי דאוזפי' ופרעיה אמר אביי מאי נעביד אינהו אמרי אוזפי' אינהו אמרי פרעי' רבא אמר כל האומר לא לויתי כאלו אומר לא פרעתי דמי והלכת' כרבא כמפורסם ותו' כתבו שם דאפי' אביי מודה דאמרי' כל האומר לא לויתי כאומ' לא פרעתי דמי ושאני הכא דהעדים אמרו שפרעיה והיינו נדון דידן ממש דהתם טעמא מאי כיון דאמר לא לויתי או להד"ם א"כ מודה שלא פרע ה"נ כיון דאמרה להד"ם א"כ הורתה שלא שחקה בו וקל להבין מעתה אמינא נערה זו אסורה לכל אדם ואינה יוצאה בלא גט כי פניתי כה וכה לבקש לה עזר להתירה ולא הגיע ידי לתקוע יתד במקום נאמן ואחר כתבי הנ"ל בחרתי להעתיק לשון העדיות בשילהי חבורי זה כאשר העתיקם מעלתך למען ידעו ויבינו קוראי פסקי זה על מה פסקתי. ושלום על דייני ישראל ותלמידהון וכסא מעלת' יגדל בה מעתיר אהובך נרצע לאהבתך הטרוד בילדי הזמן מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן: מעסק כמ"ר שם טוב שבקשו לשפוט בו שהוא ממזר לג ראיתי שני אריות דבי עילאי עבדי קרביא בהדי הדדי בדבר הלכה בעסק ביש מפסול ממזרת יצא על שם טוב קאריון יצ"ו ושלחו לי העדיות חתומים ומקוימים ואם כי העדיות אינם מכוונים בלשון מ"מ עיקר ותוכן דבריהם חדא הוא ששתי אחיות האחת שמה נחמה והאחרת כרושי נתקוטטו עם מרת מירא חמו של שם טוב הנ"ל וקראו אות' זונה וכי בנה שם טוב הוא ממזר ומירא הנ"ל קבלה עליהם בערכאות ונתגלגל הדבר שהביילא אמר להעמיד