מהר"ם פדואה קלא

טמא אם כן ע"כ מה שהוא מחלק בין שלחן לסולם ר"ל שסולם אפילו מדרבנן ליכא א"כ ודאי שבעל האדרת פסל הסולם רק משום פחד ואף כי נזכר שם בתשובה אף דיני כלי טומאה להוכיח ממשנה מעיין שהעבירו כו' וקאמר אלמא אפילו על גב ספסל כו' אינו מדברי הרשב"א לומר הוא אלמא כי אין לו עסק בזה רק בסולם רק הם דברי הראב"ד שהביא אגב שיטפי' ומיירי בראוית למדרסות היינו העומדין למדרס ואל תשיבני למה מצא האדרת תחבולה לבנות מדרגות של אבנים ולא סדר לעשות נסרים רחבים על הקורות דאם כן לטעמך וכי לא מצא שום בנין עצים דלא יהיה בו טומאה אלא ע"כ עצה טובה קמ"ל לבנות בנין קבוע שיקיים זמן רב ועתה נשוב לבאר כי נסרים אלו הקבועות במסמרים אינו כלל בתורת טומאה דאורייתא לא מכח סברא ולא מכח גמרא מכח סברא אין לומר שיקראו מיוחדים למדרס הואיל והן עשוין לעמוד עליהן לטבול כי אדרבא משום זה יוצאים מתורת כלי וחשובין כתקרת הבית ולדידך מי שמקצה ביתו ועלייתו ללכת עליהם יהיו נסרים נחשבים מיוחדים למדרס ודאי אינו כן רק בנין יחשב ובפרט מאחר שנקבעו במסמרות. ואשר כתב מעלתך שהקביעות בבנין לא יבטל שם הכלי אמת הוא אם היה כבר שם כלי עליו מדאורייתא טרם הוקבע בבנין אבל נסרים אלו קודם נתינתן שם לא היה עליהם שם כלי מדאורייתא כי עומדים הם להמכר לכל צרכי בנינים ואף אם אולי היו בכלל פשוטי כלי עץ דמקבלי טומאה מדרבנן לפי קצת דעות מכל מקום הקביעות בבנין מבטלם להיות' דרבנן כאשר כתב הרמב"ם בפירוש המשנה פרק ט"ו בכלים וכדמוכח בהמוכר את הבית שאמר התלמוד בתחלה שאני פשוטי כלי עץ דטומאה דרבנן וההוא קבעי בכותל במשנה ההיא רוצה לומר קביעות לבד לא בנה עליו כאשר מוכח מתוך פי' הרב בפרק כ' בכלים במשנה כופר שהבאת ואפילו הכי מבטל שם כלי מיניה ועוד נראה לומר שהנסרים אלו הנתונים למטה על קורות ומים צפים עליהם חשובים כקבעו בכותל ובנו עליו כי המים שעולים עליהן הם כבנין עליהם שהמים הם דבר קבוע והם שקועין תחתיהן ואינן נראין א"כ אפילו היו כבר כלים מדאורייתא אפילו הכי היו בטלים עתה ואינ' דומין למפצי' דשמואל עבד לבנתים שהבא' מדברי הר"ן שאלו היו עשוין למטה עבור הטיט היו פוסלים ולא היו בטלין דהם לא היו לבנין רק לאצולי טינופין לבד שהטיט לא יבא על רגליהם ויחוץ ובאופן זה ר"ל גם ר' שלמה בן אדרת אשר הבאת וז"ל ולא ע"ג נסרים שראוין למדרס ר"ל לעמוד עליהם מפני הטיט כי הכל שב על מה שהתחיל בתחלה וז"ל לפיכך היה אם היה טיט ורפש למקוה שהיא טובלת לא תעמוד ע"ג כלי עץ וכו' ואין לי הספר ההוא אך מאשר הבא' למדתי. כל אלה כתבתי לרווחא דמילתא אמנם העיקר אצלי דנסרים אלו פשוט דלא עדיפי מפשוטי כלי עץ שהם דרבנן לקצת דעות והם בטלים בקביעות הבנין ואף נוכל לומר שהקהילות שנהגו לעשות המקוואות באופן זה תפשו עיקר דברי רשב"ם שאמר שאפילו טומאה דרבנן ליכא דתירוץ דשאני פשוטי כלי עץ דרבנן לא קאי במסקנ' בפרק המוכר הנ"ל וגם בפרק קמא דסוכה מוכח שרש"י גם הוא סובר דפשוטי כלי עץ אינן מקבלין טומאה אפי' מדרבנן ואף אם הם חלקים דשם מקשה התלמוד וז"ל והא איפלגא ביה חדא זימנא דתנן מסככין בנסרין וכו' אמר רבי חייא בר אבא רישא בנסרין משופין עסקינן ומשום גזירת כלים נגעו בה ע"כ ופירש"י וז"ל רישא לאו משום גזירת הקרה איפליגו אלא בנסרים שאינן בני ארבעה אבל משופים וחלקים וראוים לתשמיש ומשום גזירת כלים נגעו בה לפסול אליבא דרבי מאיר אע"ג דפשוטי כלי עץ נינהו