מהר"ם פדואה קכז

שלא להתחיל וסיפא מיירי באונס שלא יכלה להניק מחמת צימוק ושניהם מעין השאלה שלא התחילו להניק גם לדברי מעלתך צריך לדחוק ולמצא הבדל בספר דברי הרא"ש בין צמקו דדיה ובין פסק חלב' מדוע בפיסוק חלבה הזכיר בחיי בעלה למה לא יאמר פיסוק חלב על שעת מיתה כמו צימוק שדים לדידך אלא ודאי פשיטא הלשון בחיי בעלה שב אל שניהם וההבדל ביניהם שצימוק לא היניקה הילד מעולם ופסק חלבה ר"ל שהניקה ולא זו אף זו קתני והנה אין כוונתי לפקפק על כל ראיות מעלתך כי גם ממעלתך לא ננעלו שערי הויכוח להקשות וליישב לבנות ולסתור אך לפעמים הקולמוס יעבירני על דעתי והנה לדברי מעלתך הנוטה להתיר בנדון זה לשוא טרחו חכמים כי כל אשה תעשה ככה ותפקיע תקנות חכמים וכה"ג כתב הרא"ש בתשובה שנייה בעסק זה וז"ל דאי לא תימ' הכי הפקעת תקנת חכמים כל אשה מיניקה תבקש לאחד מבי ריש גלותא כו' וכן כשהשיב על צימוק שדים של עכשיו כתב ואפילו הכי אסרו חכמים דחששו דכל אשה תגמול את בנה כו' ואולי יאמר מעלת' בנדון זה, אף אם כל אשה לא תתחיל להניק תקנת חכמים במקומה עומדת כשמת בעלה אחר לידתה ואחר התחילה להניק דליכא למיחש שבחיי בעלה לא תתחיל דהוא כופה אותה להניק גם לא יעלה על דעתה שבעלה ימות תינח בתקנת מינקת אבל מה תאמר על תקנת מעוברת דנראה שנמנו חכמים על מעוברת חבירו לאיסורא מלבד מה שנמנו על מיניקה ושוא עמלו בוניו בו כי כל מעוברת אחר לידתה לא תתחיל להניק כדי שתהי' מותרת לינשא ואם כן למה אסרו מעוברת משום דלמיניק' קיימא דילמא מיעברת ומיעכר חלב' ומקטלא ליה והלא ודאי זו לאו למיניקה קיימא דלא תתחיל כדי שתהיה מותרת ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתן הלא אף אם היא לא תינשא כשהיא מעוברת לא תתחיל להניק ותנשא וקטלה ליה כנ"ל ובלאו הכי זר הוא מאד שיאסרו חכמים מעוברת משום הניקה של אחר כך מאחר שבידה לתקן שלא ירבץ עליה איסור מניקה לפי דעתך הנה אני יודע במעלתך היותך כדאי להשיב לי על כל קוץ וקוץ וגם אני אינני נשען על דקדוקי שדקדקתי כי יקל בעיני כל צורבא אשר לא יגיע לקרסולך לשדות נרגא בדברים אשר עיקר תולדותא מתוך הפלפול אמנם על גמרא ועל סברא אני נשען. סברא כאשר גם מעלתך כתב שאין טעם נכון לחלק בין התחילה להניק או לא תתחיל שכל מה שיש לחוש אם התחילה יש לחוש גם כן אם לא התחילה, מאחר שלא סמכו רבנן על המינקת ששכרה פן תחזור בה. גמרא לשון פשוט וברור בתשובות הרא"ש כנ"ל ואנו ניקום ונוציא יקר מזולל מתוך הויכוח להצמיח חדשות ולומר מחלוקת הוא ונפסוק מאז כדברי המקיל דלא תנא ולדחות דברי המחמיר דתנ' בכן לא אהיה נמנה מן המתירין הנה לא אעלים ממכ"ת תיכף אחר מיתת בעלה של זו נמצאתי בוויניציא ויצא הקול שכמ"ר שלמה ריוו"א ישאנה והיה זר בעיני להיותו חשוך בנים שימתין מלישא עד כ"ד חדשים אחר הלידה ואז שמעתי דברי נשים אשר צפצפו מהיתר זה ואז כתבתי למהרר"י שיזהיר שלמה מאלה ולא ישאנה כי אז בינותי בספרים ושקלתי במאזנים ההיתר והאיסור רק כי תמיד שמעתי מן מורינו חמי הגאון ז"ל שגער בנשים אשר דברו בדבר זה ואמר להם הבל תהבלו בכן יצאתי תיכף לכתוב למהרר"י הנ"ל וק"ו מעתה שאסמוך על שמועתי שמצאתי און לי בגמרא וסברא ולא נעלם ממני ששמועתי אינה כדאי להשיבך אחור כי אחר מעשה אין שומעין כו' דשמואל ובית דינו אינו קיים אך לי הוא כדי לעמוד בהכרעתי ק"ו מאחר שאנה ה'