מהר"ם אלשיך צח

אא"כ שיאמר לו אני נותנו לך. וכ"ש בנדון זה שאדרבה ביד ראובן סחורה של לוי והיה צריך לבטל הקניה שקנה בשבילו לחזור ולקנות אותה מלוי בא' מהדרכים שהמטלטלין נקנין בהם מה שלא היה מזה דבר. כלל הדברים שחלק לוי במקומו מונח ואחריות הדרך והזול עליו הוא ולא על שמעון ואפי' על ראובן אם לא שירצה להטיב עמו. זה הוא הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי

פא שאלה ראובן ושמעון הלכו למצרים לעשות כל אחד סחורתו ונשתתפו וקנו סך קומאג' ואמר ראובן לשמעון הסחורה של שותפות שיש ביני וביניך תשים אותה בספינה א' ותשלחה לצידון חוץ מספינה פלוני שאין רצוני שתשלח שם הסחורה של שותפות ובא שמעון וטען כל הסחורה שיש לו מן השותפות באותה הספינה שפירש לו ראובן ואמר לו חוץ מזו ובאו בני הספינה וגנבו מהקומאג' של שותפות מאתים פרחים וראובן היה תפוס מנכסי שמעון כנגד הקומאג' שגנבו בספינה ובאו ראובן ושמעון לעשות חשבון וליקח כל א' חלקו ואמר לו ראובן הנני מנכה מהנכסים שיש תחת ידי חלק ההפסד המגיע לי בקומאג' שבשבילך נאבד שעברת על התראתי ושמעון טוען שהוא ישבע איך אמר לראובן בלשון הזה בשביל ששמעתי שבספינה אחת אין רצונך שאשים הסחורה של שותפות הנני אומר לך בפירוש שבכל ספינה שיראה לי לשים הסחורה של שותפות אשים אותה ושתק ראובן וראובן טוען שלא היו דברים מעולם יורנו מורנו איזה מהם מחוייב לישבע אם ישבע ראובן בשביל שהוא תפוס בנכסים ושמעון בא להוציא מידו ועליו הראיה או אם ישבע שמעון ושכרו כפול ומכופל מן השמים

תשובה אם ביד ראובן דבר בלתי ידוע לכל שהוא מהשותפות עד שיעור חצי ההפסד ישבע ראובן מדין מגו ויהיה ההפסד על שמעון ואם כל מה שיש ביד ראובן גלוי וידוע שהוא מן השותפות אין כאן מגו וישבע שמעון ויהיה ההפסד על שניהם. זהו הנלע"ד וחתמתי שמי

פב שאלה ראובן ושמעון ולוי היו שותפים בסחורות רבות וכשהיו מוכרים היו מחלקים המעות לפי הערך כל אחד היה נוטל חלקו ובא ראובן ונטל מהשותפות בסינים שמנים פרחים במעות בעין ובא לצידון ועשה חשבון עם לוי שלא בפני שמעון ונתן לו חלקו המגיע לו כ"ו פרחים וז"ל חתי' אח"כ הלך ראובן למצרים ובא לוי ותבע לשמעון שיתן לו חלקו מהשמנים פרחים הנ"ל אז בא שמעון ונתן לו המעות על תנאי שאם יאמר ראובן שכבר העלם ללוי בחשבון ופרעם לו אז ינכה שמעון כנגדם מנכסי לוי שהיה תפוס בידו באותה שעה סך המעות הנ"ל ואח"כ בא ראובן וטען שכבר העלם בחשבון ללוי ופרעם לו והודה לוי לדבריו ואמר גם עתה כדברי ראובן כן הוא ושמעון לא העלה לי בחשבון פעם שנית והמעות שנתן לי היה מחשבון אחר שהיה בינינו ובפנקס שמעון שכתב מיד כשנתן לו המעות כתוב בפירוש שהמעות שנתן לו הם לחשבון הכ"ו פרחים וז"ל חתי' ושמעון כשנתן לו המעות סמך על נכסי לוי שהיה תפוס באותה שעה שאם יאמר ראובן שכבר העלם ללוי בחשבון ינכה מהנכסים שבידו סך כ"ו פרחים וז"ל חתי' וגם עתה הוא תפוס ולוי בא להוציא מידו יורנו מורנו הדין עם מי אם ישבע שמעון לאמת מה שכתוב בפנקסו כיון שהוא תפוס והפנקס מסייעו או אם ישבע לוי ויפטר זאת ועוד שלוי קפץ ונשבע קודם שישביעוהו ב"ד ומי שהוא קופץ ונשבע שורת הדין מה הוא אם משביעין אותו אם לאו ושכר המורה מורה צדק יהיה כפול ומכופל מן השמים

תשובה גם זה פשוט מעין הקודמת שאע"פ שלוי קפץ ונשבע ישבע שמעון שנתן לו הסך ההוא ונאמן כיון שיש בידו משל לוי דבר בלתי מפורסם שהוא מהשותפות מדין מגו שאין לו בידו או מגו דהחזרתי אם הפקיד אצלו משלו בעדים שהמפקיד אצל חברו בעדים א"צ להחזיר לו בעדים ואפילו יש בידו מהשותפות אם הוא באופן שיוכל לומר שלא נשאר אצלו דבר מהשותפות ואין לוי יכול להכחישו נאמן בשבועתו שנתן לו הסך ההוא אם יכול עד השיעור ההוא לומר שאין בידו מדין מגו זהו הנלע"ד וכתבתי וחתמתי שמי

פג שאלה ילמדנו רבינו אשה שנתאלמנה ונשאה ונתנה בנכסים ולקחה בית אחד במשכנתא על שמה ואין פוצה פה ומצפצף ואחר עבור קרוב לשבע שנים מתה האשה וחיי לרבנן שבק' ועתה יורשי הבעל תובעין כי מאחר שלא נשבעת שבועת אלמנה אין ליורשיה כלום בנכסים דאין אדם מוריש שבועה לבניו ויורשיה אומרין דהני מילי כשיורשי האשה רוצים להוציא מיד יורשי הבעל אבל הנכסים שהיא מוחזקת בה מהיכ' תיתי דאינם מנדוניית' ומה גם שיש מגידי אמת שמכרה מנדוניות' ולקחה הבית יורנו רבינו שורת הדין מה הוא ושכרו כפול מן השמים

תשובה את יש מגידי אמת שמכרה מחפצים הידועים שהם מנדוניית' ומהמעות ההם קנתה הבית ודאי לית דין ולית דיין שהבית הוא ליורשיה דהא איתמר פרק אע"פ מטלטלי ואיתנהו בעיניהו פומבדיתא אמרי בלא שבועה בני מתא מחסי' אמרי בשבוע' והלכת' בלא שבועה וכתב הריא"ף וז"ל והוא דידיע דהני מטלטלי מחמת מטלטלי קמאי נינהו ע"כ. והן הן דברי הרמב"ם ז"ל פי"ו דאישות וליכא מאן דפליג והיינו נ"ד גופי' דהאי משכנת' מסהדי עלה דמדמי חפצי נדוניית' איהי. איבר' דאפילו ליכא סהדי דליסהדו בהכי אמינ' דהדין עם יורשי האשה מטעמי טובא חדא דהא דקי"ל דאלמנה שלא נשבעת ומתה אין יורשיה נוטלין כתובתה היינו מההיא דרב ושמואל דפרק כל הנשבעין דאמרי תרווייהו דהיכ' דמית לוה בחיי מלוה אין יורשי מלוה נפרעין מיורשי לוה משום דאין אדם מוריש שבועה לבניו ונראה מהפוסקים בפירוש דהיינו דוקא במאי דלא הוה המלוה מוחזק אלא דבאין יורשי מלוה להוצי' מיורשי לוה וכמ"ש הרשב"א ז"ל סי' תת"קלט שלא אמרו אין אדם מוריש שבוע' לבניו אלא להוצי' עכ"ל. אבל במאי דמלוה היה מוחזק מהימני מדין מגו והכי משמע לישנ' דהרמב"ם ז"ל דכ' פי"ז דמלוה וז"ל מת הלוה תחלה ואח"כ מת המלוה אין יורשי מלוה נוטלין מיורשי לוה כלום ע"כ. משמע במאי דקאמר אין נוטלין מיורשי לוה דבבאים להוצי' וליטול מיורשי לוה הוי דוק' דאין ניטלין אבל בנכסים דתחות ידייהו כיון דמלוה הוה מצי טעין עלייהו דלאו דלוה נינהו או דהוי לקוחין בידי' אינהו נמי מהימני דהא קי"ל דכל מאי דהו' מצי טעין אבוהון טענינ' ליתמי מ"ה מהימני לאיתפרע מנייהו. והכי כת' נמי הרמב"ם ז"ל גופי' פי"ג דמלו' וז"ל וכן המלו' את חברו על המשכון ומת הלוה והמלוה בין שמת הלוה תחלה בין שמת המלו' תחל' הואיל והוא נפרע ממה שתחת ידו ואלו רצה לומר לקוח הוא בידי אומר ה"ז נשבע ונוטל עכ"ל. הרי בפי' דכל היכ' שהי' ביד המלו' שמת אחר הלוה תחות ידיה מאי דהוה אפשר ליה למימר לקוח הוא בידי מהימני יורשי' לאיתפרעא מיניה וא"כ אלמנה שמת' דהויא מת לוה ואח"כ מת מלו' כל היכ' דהו' מציא למימר בחיי' על מאי דתחות ידה שבאו לה ממקום אחר טענינן נמי ליורשיה וא"כ בנ"ד דכוות' דהא מעות דההיא משכנתא דהוו תחות ידה הוה מצי' למימר דלאו מבעל' נינהו אלא מתנ' איתייהיב לה או ממקום אחר טענינן נמי ליורשיה. והן אמת שאם כל הנשאר מבעלה היה ביד יורשיו שהיו נושאין ונותנין בנכסים לא הית' היא יכולה לטעון שהם שלה שבאו לה ממקום אחר משום שאינן תחת ידה כמו"ש הריב"ש ז"ל סי' קס"ט וז"ל לפי מה שבא בשאלה שלאה לא עשתה גוביינא מכתובת' אלא שהית' נזונת מן הנכסים והבן והבת היו מטפלין בנכסים אין טענת בן הבת הבא להחזיק בנכסים מכח מתנת זקנתו לאו כלום במה שטען שהנכסים שלה שהיו לה מטורח מעשה ידיה שהרי כיון שהיא הית' נזונות מן הנכסים מעשה ידיה ליתומים כו' עד אבל הי' יכול לטעון מציאה מצא' שהרי מציאת' לעצמה אמנם זהו במה שבידה כגון הא דאמר' פ' חזקת אשה הנושאת ונותנת בתוך ביתה והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה דפליגי רב ושמואל דרב סבר עלי' להביא ראי' שהם שלה שירש' מאחרים ושמואל סבר עליו להביא ראי' ואמר שמואל מוד' לי אבא שאם מתה על האחין להביא ראי' וקי"ל הכי דטענינן להו ליתמי ואע"ג דאתקיף רב פפא ומי טענינן ליתמי מאי דלא מצי טעין אבוהון אפ"ה ק"ל הכי וכן פסק הריא"ף ז"ל ור"ח והרמב"ם ז"ל בפ"ט דהלכות נחלות וכן בס' חשן המשפט סי' ס"א וכן הסכים הרשב"א ז"ל וטעמ' משום דאע"ג דבעלמ' לא טענינן ליתמי מאי דלא מצי טעין אבוהון הכא כיון דאפשר דאלו אבוהון הוה קיים הוה מייתי ראי' אלא דהני לא ידעי מאן ידע במילת' דאבוהון וגם השטר יוצא בשמו מש"ה על האחין להביא ראי' ודין האלמנ' הנושאת ונותנת ודין א' מהאחין הכל א' ע"כ. הרי בפי' כשנשארו הנכסים ביד יורשי הבעל והיא באה להוצי' אינ' נאמנת לומר שבאו לה ממקום אחר ומש"ה כיון שלא נשבעת שבועת אלמנ' אין כח ביד מקבל מתנה ממנה להוציא אבל אם היו בידה יכולה לטעון שבאו לה ממקום אחר או מציאה מצאה וכיוצא בזה ואנן טענינן ליורשיה או למקבל מתנתה ואם כן הכא נמי. וכן כ' הרא"ש ז"ל בתשובה וז"ל וששאלת אלמנה שאומרת בעלי נתן לי מנה קודם מותו במתנה ע"מ שלא יכנס לי בכתובתי ועדים אין לה תשובה אם היא מוחזקת במנה כגון שיש ממון בעלה תחת ידה והיא יכולה לטעון על אותו ממון אין בידי משל בעלי כלום נאמנת גם כן במגו לומר ניתנו לי ובשבועה אבל אם אינה מוחזקת בממון בעלה אז אינה נאמנת עכ"ל. הנה דבחיי' מהימנא אלמנה למיטען מתנה ניתנה לי במאי דתחת ידה וא"כ במותה נמי מצו יורשיה למיטען מאי דהוה מציא איהי למיטען והאי משכנתא דנ"ד כיון דאיהי קניי' במעות שתחת ידה ובאותן המעות הוה מציא למיטען שניתנו לה מתנה או מציאה מצאה השתא נמי מציא למטען הכי וכ"ש למאי דהביא המרדכי בשם מהר"ם פח"ה דכל מאי דלא הוי קרקע או חפץ ידוע שהי' מבעלה הויא מוחזקת ומציא למיטען דממקום אחר הוי. ועדין אפשר דנוטלין יורשי האשה בשבועה אבל מתשובת מהר"מ שכתב המרדכי פח"ה שנשאל לרבנו מאיר ראובן שנשא לאה והוליד ממנה חנוך ומת ראובן ולא נשבעה כו' מאריך ומסיק דבמאי שאינו ידוע שהוא קרקע שהניח בעלה וכיוצא בו נוטלין יורשיה בלא שבועה וה"נ דכוותא. ובר מן דין בנ"ד איכא טעמא אחרינא והוא שהרי שטר משכנתא זו יוצא על שמה ובנ"ד כי האי אפי' היו הנכסים בשיתוף בינה ובין יורשי הבעל אלא שהיא היתה הנושאה ונותנת בנכסים ומתה היו יורשים נאמנים לומר משלה הם ממקום אחר שנפלה לה בירושה או מנדונייתה. דהא גרסינן פח"ה תניא א' מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי מבית אבי אימא עליו להביא ראיה וכן האשה שהיא נושאת