שו"ת מהרא"ל כב

איך יכניס שני זוגות הא מסתמא בזוג תפילין של עצמו הולך בהן וא"כ ודאי לא מכוון כלל למצוה אבל אם בשעת עשיה מכוון למצוה ומוסיף מין אחר שאין מכיון בהוספה לשם מצוה יש לומר דעובר ג"כ

כב) ובענין מה שזכר מעל' חשש חציצה לא ראיתי לדבר בזה דממ"נ אם נתבטל חלק הלימון באתרוג אין חציצה ואם לא נתבטל אפי' בלא חציצה אינו אתרוג שלם ומה שנזכר בדברי כ"ת אית י"ז וי"ח דחסרון בפנים לא שמיה חסרון באתרוג ליתא דודאי בעינן שכל אתרוג יהיה בשלימות וראי' מהא דאיתא בסוכה (דף לו) דמבעיא באתרוג שנולדו בו סימני טריפה כו' הכא מאי דילמא התם הוא דלא שליט ביה אוירא הדר בריא אבל הכא דשליט בה אוירא סרוחי מסרחי מוכח דגם בחסרון בפנים אם לא הדר בריא הוי פסול דלא כמ"ש כ"ת (באות י"ז וי"ח) א"כ ממילא ליכא נ"מ לענין חציצה דאי כולו כשר אין חציצה ואם אפי' יהיה מקצת לימון בפנים ג"כ פסול גם מה שחשב זה וזה גורם לתערובות וביקש להביא ראיה נגד המרדכי כבר נתברר לעיל דבזוז"ג לא שייך תערובות שלא נתערב בו דבר שמיוחד עליו איסור והיינו דבזרע אב לא שייך תערובות ובאגוז של ערלה בטל האגוז באלף אלפי אלפים רק כחו גורם בעלמא לענין כל היוצא מן הטמא כמבואר לעיל בארוכה

כג) וכל אלה הדברים הם במורכבים גמור אבל על הקארסקנער לא דברתי ולא ידעתי מאין הרגלים לחוש למורכבים ובההעתק אשר הועתק במכתבו מרבני פרינצי כתב שר' רפאל פנחס באקי אינו מהגדולים אנשי שם שראוי לסמוך על כתבי הכשר שלו ובהעתקה מאגרת מרבני פרינצי מבואר שהאתרוגים ההם אין להם חזקה וממילא מורכבים הם ע"כ ואנכי לא ידעתי מהו עדותו של ר' פנחס שהעיד שאינם מורכבים וכתבו רבני פרינצי שאין להם חזקה כי איך אפשר להעיד שאינם מורכבים כי אפי' יצאו ממורכבים מאלף שנים קדמוניות אם הם מורכבים תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם ומינה נמי מה חזקה יש ליעניעזר שאינם מורכבים אי משום שנהגו אבותינו לצאת בהם אין זו חזקה במקום שרחוק ממקום גידול האתרוגים שידוע שאחב"י שומעים לקרב ולא לרחק ומצות חביבות עליהם לברך עליהם כאשר ימצאו והראיה בהדסים היבשים אשר כמעט פסולים לגמרי הן מצד היבשות וגם הם שוטים וחתרו רבותינו הקדמונים בסברות דחוקות ליתן להם מקום הכשר שלא ימנעו מלברך עליהם

והנה היעניעזר שהורגלו לצאת רובן אין להם שושנתא וכמ"ש הרמ"א (בסי' תרמ"ח סעי' ז') ובגמ' מצינו ניטלה פיטמתו ופירשו בתו' סוכה (דף לו) שהוא שושנתא וכן הביאו התו' בשם הירושלמי הנה ראינו שאתרוגים שבזמן הש"ס הי' להם שושנתא וביעניעזר אינו כן ואף שהוא חסרון ניכר ופסלות האתרוג תלוי בו לא נגזר עליהם בשביל שינוי זה שיהיו מורכבים. ובענין העוקץ הבולט אפשר שיש רמז בגמ' להמפרשים פטמתו ועוקצו במקום אחד משמע שיש גומא אם ינטל העוקץ לפנים משמע קצת שגידול אתרוגים שבזמן הגמ' היה שקוע העוקץ מיהו גם בבולט ימצא גומא קטנה עכ"פ כשינטל העוקץ אפי' אם הוא בולט וגם הגרעינין אין לעמוד עליו אחר שבררנו שלא ימצא חזקה לשום אתרוג ואפי' אתרוגים שהוחזקו מאבותינו הלא אנו גולים בארבע כנפות הארץ וא"כ במה יודע איזה הם מורכבים ואיך ראוי שיניחו הגרעינין בבלתי מורכבים למען השינוי המתהווה ביניהם ואין שום חזקה לאתרוגים לפענ"ד אם לא שיש מקים שגדלים בעצי יער ביערות ואין משגיח עליהם לזה המקו' מחמת ריבויים והעדר חשיבותן מסתמא לא יטרחו עמהם להרכיבם כאשר שמעתי אומרים כן אך מי יודע אם האמת כן ואם היעניעזר מקורן משם סוף דבר ליכא חזקה לשום אתרוג מאחר שאין הכשר למורכבים כל ימי עולם ובודאי גם משום איזה שינוי אפי' אם יש שינוי נגד אתרוג שיהיו מוחזקים מימות עולם לא נגזר בשינוי תואר שנמצא בהם במקומות אחרים לא נגזור משום זה עליהם שם הרכבה ומין אחר ובפ' שור שנגח (ד' נה) אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מ"ט אי משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טעיא דהאי אלים קועיה והאי קטין קיעיה ה"נ דהוו כלאים זה בזה ע"כ הרי שבשביל שינוי לא נגזר שהוא מין אתר כ"ש בפירות שאפי' בעיר אחד יש כמה וכמה שינוים במין אחד לכן לא ראיתי להחזיק בשום סימן הגם שרבותינו הקדמונים טרחו בסימנים נגד המוחזקים אבל לפענ"ד גם המוחזקים הוא חזקה שאין עמה טענה דשמא הראשונים היו מורכבים ג"כ ואין להחזיק שום סימן כשרואין שרב המיץ בפנים הוה רגלים לדבר מאחר שאנו יודעים שבלימון המיץ רב בו א"כ אותו שהמיץ מעט מוחזקים יותר לאתרוג ואם המיץ רב יראה שיש בו כח הרכבה מלימון לכן לדעתי אין ממש בעדות ר' רפאל פינחס באקי איך יעיד אם לא ידע אביהן ואין טעם לדברי רבני פרינצי שכתבו שממילא הם מורכבים מאחר שאין להם חזקה כי החזקה ג"כ אינו חזקה כי ליכא לברורי כלל מיהו גם בגרעינין אילו היו משונים בלימון מבאתרוג אם דומין ללימון היו רגלים להרכבה אבל בחנתי כמה פעמים ולא ימצא בירור ושינוי בגרעינין כלל נמצא שאין ראי' וחזקה רק ברבות המיץ הרבה יש לחוש להרכבה וידחו כמוץ אשר חדפנו רוח ובזו יש להבחין באיזו אתרוגים ואם המיץ מעט כמו ביעניעזר אין טעם לפוסלן

מיהו מ"ש מכ"ת דרוב אתרוגים אינם מורכבים לא ברור לי דשמא נתרבו המורכבים בהמשך זמן על הבלתי מורכבים (וכעין שאמרו חז"ל בחולין סג:) אמנם אחר שמצינו בגמרא הסימן באתרוגים שטעם עצם ופרים שוה אם ימצא שאין טעם עצם ופרים שוה מסתמא מורכבים הם וכבר ביארנו שהמורכבים פסולים א"כ בזאת יבחנו הקרסיקאנער נגד היעניזער ואם גם הקרסקאנער טעם עצם ופרים שוה כמו היעניעזר אין לפוסלן כלל אם אין המיץ שבפנים מרובה כנגד היעניעזר ובחינה אחרת אין לנו

כד) איברא דגם בהך סימנא שהמיץ רבה לא ברור לי דכפי הנראה מה שבאתרוג הקל פה עבה הוא לפי שעדיין לא גמר בישולו ואם כבר נגמר בישולו שראוי לאכילה מסתמא כל שמוסיף להתבשל יתרבה המיץ דהקליפה לעולם אינו ראוי לאכילה כמו בלימון ומוראנץ וא"כ אפשר שזה קרוב יותר להתבשל מתרבה המיץ יותר מבפנים ור"ח דמטבל ונפיק ביה וידוע דאתרוגים שלנו אינם ראוים לאכילה כלל וא"כ אין זה מופת חותך גם מן המיץ דשמא נחתכו בזמן שיותר קרוב בישולן אמנם למה שאנו רואין שהקארסקאנער ירוקים יותר קרובים למראה כרתי מן היעניעזר משמע שלא יהיו הקארסקאנער קרובים יותר לגמר בישולן מן היעניעזר שהרי הירקות מורה יותר על שלא גמר פריו כדאי' בגמ' ואיך נימא דירוקים קרובים יותר לגמר בישולן ויש לתלות יותר בהרכבה מלימון שדרך המיץ רבה מיהו מתשובת אלשיך אין ראיה דהוא דיבר על המורכבים ידועים והמיץ רבה בהם והבחינה בטעם עצו ופריו יש להבחין ע"י עוקץ האתרוג שהוא עץ ואינו מן גוף האתרוג וכדומה שלא יהיה בעץ טעם הפרי ממש שיהיה ראוי לאכילה מאחר שאין שום מיץ נמצא בעוקץ וכפי הנראה הלח שהמיץ רבה הוא אשר יכשר לאכילה ור' חנינא תכו אכל קליפתו זרק וא"כ העץ אינו שוה בטעם האוכל רק בטעם הקליפה והקליפה נמי מקרי פרי לענין ברכה כמבואר בפוסקים אבל בעינן שיהא העץ ראוי לאכילה בעינו כמות שהוא א"כ לא מצינו שום רגלים לפוסלו אם לא שהמיץ רבה בהם קרוב ללימון ולא עוד אלא שהיעניעזר יותר קרובים למראה לימון מהקארסקאנער שמראה ועניעזר קרוב לאודם יותר למראה הלימון מהקארסקאנער שמראיהן דיהה הרבה ממראה אתרוג וכל שהוא יותר מתדמה ללימון יש חשש הרכבה יותר וכל שתרחק צורתו מהלימון יתמעט חשש מהרכבה

כה) ברם צריך אני למודעי בדבר האמור לעיל שהחזקתי פסלות המורכבים בזה שההרכבה גורם שינוי השם וצריך אני לבאר מה שיראה מה שהוכחתי (לעיל אות ט"ו) מן דוגמא דסוכה (דף יג) דשינוי השם פוסל במינים של מצוה וצריך לבאר דבסוכה (דף לג) דמוקי באסא מצראה דקיימא שבעה שבעה בחד קניא דכי נתרי ארבעה אשתייר תלתא אמר אביי ש"מ האי אסא מצראה כשר להושענא פשיטא מהו דתימא הואיל ואית ליה שם לוי לא מתכשר ואימא הכי נמי עץ עבות אמר רחמנא מ"מ וכה"ג (דף לד) בחילפי גילי לערבה וקשה דא"כ מאי פריך (בדף יג) אמרירתא דאגמא דכשר למרור ופריך מאזוב ולא אזוב יון ומאי קושי' לישני מרורים אמר רחמנא מ"מ גם הא גופיה למה אזוב יון פסול לחטאת נימא אזוב אמר רחמנא מ"מ. ולכאורה היה אפשר דלא אמרינן הכי דשם לוי פסול. רק כששם המין מפורש בתורה בלא שם לוי