מגיני שלמה צב

שם ד"ה למה לי בד' ופלגא סגי לשיטת רש"י ששתי עגלות כו' נלע"ד דלשיטת רש"י ז"ל הא דאמר רבא צידי עגלה כמלא רוחב עגלה הכל היה לצורך הקרשים שלא יפלו כי גם צידי העגלה היו מסייעין לדבר ע"פ פי' רש"י גבי אטבי שהיו מונחים בשני ראשי העגלה וא"כ היו מכוונים למעלה מהאופנים וא"כ י"ל שגם צידי העגלה סמכו הקרשים שהרי עובי הדפנות מכאן ומכאן פשיטא דשייכים לעגלה שהרי עליהן שכבו הקרשים ואפשר שהיו עוביין מכאן ומכאן אמה א"כ הן ג' אמות ומחצה ושאר צידי העגלה נוכל לומר שהיה עץ יוצא מן העץ העגול אשר האופן סובב עליה היה יוצא בראש אותו העץ עץ א' למעלה כמין יתד והיה תומך הקרשים מזה ומזה ונמצא שיש סמך לקרשי' י' אמות ולא נשאר כ"א ב' אמות ומחצה מכאן וכן מכאן ואע"ג דלא נזכר זה בתלמוד י"ל דאין צורך להזכירו ועיקר כוונת רבא היא שצידי העגלה היה כמלא רוחב עגלה שגם הם היו עושין כמו העגלה וממילא נודע איך היו מסייעין או באופן שכתבנו או באופן אחר ואפשר שהיה תמונתם ידוע וכל העגלות שלהם היו כן:

והשתא א"ש דשקיל וטרי כמה רוחב עגלה כו' דלכאורה מה ענין שקלא וטריא דא לצידי העגלה ולפי דרכינו שייך שפיר זה לזה לכן פריך באמת' ופלגא סגי כיון שגם צידי העגלה היו מסייעים שהרי ה' אמות ואמתא ופלגא רוחב העגלה ס"ד דלא לידדו ומשני דאפ"ה מדדו כשיטת התו' ומה שהקשו איך היו יכולים ב' עגלות להלוך זו בצד זו בט"ו אמות א"כ היו הקרשים נוקשים זה בזה מאן לימא לן דלא היה קצת ריוח ביניהם כמו רביע אמה וכיון דלא הוי אמה לא קחשיב ליה המקשן ולא פריך המקשן כ"א אי"ו אמות מנא לן הא אמתא יתירא ועוד דאפשר שהיו הקרשים נוטין וקצת לצד א' יותר מהשני ולא היו מכוונים ב' אמות ומחצה וב"א ומחצה לכאן אלא שהיו נוטין לצד שחוץ לדרך כמו חמישית אמה יותר וכמ"ש רש"י ד"ה חמסרי הוין וכן בעגלה שבצידה ונמצא שהיה ריוח ומחמת הך פורתא לא היו הקרשים מדדין וא"כ כיון שיכולין להלך בט"ו אמות י"ו מנלן ומה שהקשו שצ"ל שהיו הקרשים נוטין על אהלי' או חצירות כו' לא הבנתי קושיא זו כלל דמה ענין אהלים וחצרו' לכאן והלא אהל מועד היה בתוך המחנות בין שני דגלי' לשני דגלים ולא היה בצידיהם שום מחנה כ"א מדבר שהרי היו רחוקים אלפי' כמ"ש רש"י פ' במדבר ומה שהקשו מנלן שב' עגלות היו הולכין זו בצד זו אני אומר כי כבר תרצה רש"י במתני' שהיו מעמידין ב' זו אצל זו סמוך למשכן וב' לפניהם דהכי עשו ע"כ דאל"כ היה קשה מאד להושיב הקרשים משך ד' עגלות עד עגלה הראשונה ומסתמא כל מה דהוי אפשר להקל היו עושין כמו שכל מעשה העגלות האמורין בשמעתין סמכו חז"ל מסברא דמסתמא היו עושין כך כדי שיהא יותר נקל עליהם ה"ה בנדון דידן וכן אם היו ד' זו אצל זו היה קשה להושיט לצדדין עד העגלה הד' אבל השתא היו ב' עגלות סמוך למשכן וכל אחת הושיבה לחברתה ודוק:

שם ע"ב ד"ה והא קא ממעט כו' פ"ה דמשמע ליה כו' וק' לר"י דבענין זה אין נראה שיהא חייב כו' ועוד דאמאי משמע ליה טפי כו' נלע"ד דוודאי בכל התלמוד לא קשיא לי' מידי דפשיטא דזורק ד' אמות בעינן וכי נח מקצתו בתוך ד' הרי לא זרק ד' דד' שלמות בעינן לזורק וההנחה תהא חוץ לד' ומה בכך שמקצתו חוץ לד' מ"מ כל החפץ בעינן חוץ לד' אבל הכא בכותל ס"ל כיון שהכותל חוץ לד' אמות ונח בפני הכותל ופני הכותל הוי כארעא סמיכתא והוי כאלו הכותל מונחת וחשבינן הכל כשטח ר"ה וכמ"ש ר"ת ז"ל פ"ק דף ז' ד"ה וטח בפניה דהא לא בעינן מקום ד' על ד' גבי דבילה שמינה כיון דנדבקה בפני הכותל שהוא ד' על ד' הוי כמונח עליו עכ"ל והיינו דחשבינן פני הכותל כאלו הוי משטח ר"ה כאלו הכותל מונחת והוי רוחב ר"ה ומ"ה פריך שפיר נהי דהוי כמונח חוץ לד' מ"מ סלוק מחיצה היא דהא אי זרק השתא דבילה אחרת וטח בפני הדבילה הראשונה פשיטא דהוא פטור כיון דלא הוי ד"א ולא אמרינן כיוץ דהוי כאלו הכותל מתחת א"כ הוי כזרק חוץ לד"א בשטח ר"ה ואח"כ זרק דבר אחר ונח ע"ג הראשון דפשיטא דחייב הכא נמי לחייב כיון דהוי כשטח ר"ה אפ"ה לא אמרינן כן וא"כ נתבטלו הד"א בזריקת דבילה הראשונה וא"כ סלוק מחיצה והנחה בהדי הדדי קאתיין ולמה חייב אלא ע"כ משום דמתחלה היה הכותל חוץ לד' כמ"ש אזלינן בתר מעיקרא:

ועוד יש לחלק בענין אחר בין דבילה שמינה לההיא דחצי קופה ורומח שהביא ר"י ז"ל דגבי קופה ורומח בין שהחצי מונח בתוך ד' או בר"הי מאי חזית דניזל בתר המונח חוץ לד' למיגרר הכל בתרה נימא איפכא אבל בדבילה כיון שפני הדבילה הנדבקת בכותל הוא חוץ לד' אמות אם כן כל הדבילה נגררת אחר פני הדביל' הנדבקת דהא אין לה הנחה אחרת כ"א דבוקה של פני דבילה בכותל ואלמלא ניטל הדבק היה הכל נופל א"כ הוי כאלו כל הדבילה מונחת שם דבתר הדבוק גרירא וכן לא דמיא להא דאמרינן פ"ק דף ח' גבי זרק כוורת דכיון דקרומיות של קנה עולין למעלה מי' פטור אע"ג דהנחה היא בר"ה התם נמי לאו בתר מקום הנחה אזלינן דאפי' אם ניטל מקום ההנחה תנוח שאר כוורת במקומה משא"כ בדבילה אם תטול מקום הדבק תפול כולה ונמצא מקום הדבק היא הנחתה של כל הדבילה והוי כאלו כולה מונחת שם ומ"מ סלוק מחיצה היא דהא אלו זרק השתא בפני הדביל' כמ"ש לעי' פטור ולא אמרינן שכל הדבילה הוי כאלו מונחת בפני הכותל אם כן גם האחרת שנדבקה בה הוי כאלו נדבק' בפני הכותל וליחייב אלא ע"כ צ"ל דהיינו טעמא דלא אמרינן הכי דדבילה הראשונה אזלינן בתר מעיקרא שהיתה הכותל חוץ לד' משא"כ השתא ונתיישב הכל שפיר לע"ד ודוק:

דף ק ע"ב ד"ה עושה מקום ארבע וממלא פ"ה במחיצות קטנות ואין נראה לר"ת ולר"י כו'. נלע"ד דרש"י ז"ל דחקו מדלא הזכיר רב חסדא ורבה בר רב הונא שעורא דמחיצות במלתי' אלא אמר מקום ארבע סתם משמע דלא קפיד כ"א שיהא חלל ד' מוקף במחיצות כל שהוא דודאי לא עדיפי ממתני' דכיצד משתתפין דקתני בה מחיצה י' והוא סתם ולא פי' ואי סמך אמתני' דהתם א"כ לא הל"ל כלל שום תיקון אלא הל"ל דינה כגזוזטרא או כיוצא בזה ודוחק לומר דקמ"ל דאין המחיצות מועילות כ"א למקום ד' דדבר ידוע הוא וכל מסכת שבת ועירובין מלאין מזה ועוד דה"ל לאשמועינן הא מלתא אמתני' דהתם אלא לא בעינן מחיצה י' ומה שהקשו מכיצד משתתפין כבר ישבה בעל המאור ז"ל והביאה בעל נימוקי יוסף ז"ל והרב המגיד פט"ו מהל' שבת והב"י סימן שנ"ה ע"ש וק"ל:

דף ק"א ד"ה הני ביציתא כו' לפירש"י דמפרש שהן קצרות מלמטה ק' דכי היכי דבטל מדין ר"הי ליבטל מדין כרמלית כו'. נלע"ד לישב שרש"י ז"ל עצמו נשמר בלשונו שכתב שאין ברחבו ד' מלמטה לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות לכאורה למה לי האי טעמא תיפוק ליה כיון דאין רחבו ד' לא הוי ר"הי וממילא כרמלית הוי אלא גם רש"י ס"ל כי אין רחבו ד' הוי מקום פטור דלא נעלם ממנו דרב דימי שכולה מכלתין מלאה מזה ולפיכך פי' שאין מחיצותיהן מחיצו' וכיון שעומדת במינו כדמוכח בשמעתין דהא שקיל וטרי דלשתרי במחיצה תלויה ה"ל כרמלית כמו המים דמצא מין את מינו וניעור כדס"ל לרבא פ"ק דעירובין דף ט' דס"ל דבין לחיים מותר דהוי מקום פטור כיון דלית ליה ד' על ד' אבל אי פתיח ליה לכרמלית דמצא מין את מינו וכו' וכיון דאין כאן מחיצות הוי כמים דהוי כרמלית וגדולה מזאת אמרו בפרק מי שהוציאוהו דאפילו בספינה גדולה אין המחיצה מחיצה משום דלהבריח מים עשויות ונהי דרב הונא לא ס"ל הכי דהא ברחב ד' מודה מ"מ באין רוחב לא הוי מחיצה והכי ס"ל לרבנן בפרק כיצד משתתפין דף פ"ז גבי אמת המים