מגיני שלמה עז

שהקשו דברייתא לעיל אסרה בו ביום אבל לאלתר כו' מבואר דר"א אוקמתי דאביי ס"ל וכמו שכתב הוא עצמו ז"ל לקמן ופשוט הוא וא"כ לאוקמתא דאביי לא נחת' ברייתא לפלוגי בין יד לנפה וכברה וא"כ לא הקשו התוס' כלום דלאוקמתי דאביי לא שייך למפרך מידי נפה וכברה קתני וכמ"ש וצ"ע ודו"ק:

שם ד"ה בורר עיין בביצה דף י"ד ד"ה הבורר קטנית שם תירצו קושיות אלו גם אני כוונתי מדעתי לתירוץ ראשון המבואר שם ולקמן אתרץ עוד בע"ה:

ד"ה והתניא חייב כו' פ"ה דהיינו ברייתא דלעיל כו' וקשה לר"י כו' הנה לעד"נ דכולי אוקמתי דאביי דשרי לאלתר ואסר לבו ביום הכל מיירי באוכל מתוך פסולת דווקא וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' שבת וכ"כ הרב המגיד ז"ל שם בשם רוב המפרשים וכן משמע מן התוס' עצמן וז"ל לקמן בדבור ולא ידענא כו' שכתבו דהא לכ"ע שרינן אוכל מתוך הפסולת לאלתר הרי מבואר דהיתרא דלאלתר אאוכל מתוך פסולת קאי וכן משמע כולי שמעתין דפריך לימא חזקי' אוכל מתוך פסולת אסור ולכאורה משמע דהתמיה אלאלתר קאי דהוא אסור סתם משמע אפי' לאלתר וכן פי' רש"י ז"ל דחזקי' קאי שהוא בורר ואוכלן מתוך הקליפה וא"כ נתיישב הכל דלעולם לאלתר שרי אפי' בנפה וכברה כיון דהוא אוכל מתוך פסולת והתם בביצ' אפסולת מתוך אוכל קאי כדאית' במתניתין בהדי' דב"ש ס"ל דבורר אוכל דווקא וב"ה אומרים בורר כדרכו פי' אפילו פסולת מתוך אוכל כדפי' רש"י לקמ' ס"פ נוטל דף קמ"ב ד"ה בורר כדרכו כו' וע"ז קאמר אבל לא בנפה וכברה דפסולת מתוך אוכל אפי' לאלתר בשבת חייב חטאת ובי"ט אסור מדרבנן אבל אוכל מתוך פסולת שרי לגמרי לאלתר אפשר אפי' לב"ש דלא קאמרי בורר ביד דוקא אלא אפי' בנפה וכברה שרי כיון שהוא מיד כדקאמר בורר אוכל ואוכל וכבר יישבתי לעיל בע"ה דלא תקשי לאביי מידי אוכל מתוך פסולת נאמר דדוק' לב"ה קשיא כמ"ש לעיל ובזה מיושב גם מה שהקשו בדבור שלפני זה דאוכל מתוך פסולת משמע פ' תולין דדרך ברירה בכך דלמסקנא דאביי אין ה"נ דאוכל מתוך פסולת הוי דרך ברירה ואסורה לבו ביום ולא שרי כ"א לאלתר ורב המנונא שהתיר נדחו דבריו וכולי שמעתין דמתמיהין לימא קסבר אוכל אסור הכל פירושו בלאלתר אלא שקשה קצת מילת' דרב ביבי דקאמר רב דימי ולא ידענא אי משום דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור אי לעין יפה קמכוין משמע אבל אוכל מתוך פסולת מותר והת' לאו לאלתר איירי כדכתבי התו' ואפ"ה מספקא ליה אי שרי אוכל מתוך פסולת אלמא אין דרך ברירה בכך ובאמת גם דברי התו' ז"ל צריכין ביאור שכתבו דלא מיירי לאלתר דלכ"ע שרי באוכל מתוך פסולת לאלתר משמע דאוקמתי דאביי אאוכל מתוך פסולת קאי כמ"ש לעיל וא"כ מה תרצו דר"ל לא ידענא מה שלא ביררנו תחילה קודם שהביאם משמע דזהו אינו לאלתר וא"כ תקשי איפכא מאי מספקא ליה הא אמרינן לעיל דלכ"ע אסור לבו ביום אפילו אוכל מתוך פסולת כיון דאוקמתי דאביי אהא קאי כמ"ש ואפשר לומר דהתנא לא החליטו דאביי אאוכל מתוך פסולת דווקא קאי אלא כוונתו דאפי' אי נוקמיה לאביי באוכל מתוך פסולת מוכח לפחות דלאלת' שרי אמ"פ וכ"ש אי אביי מיירי בפמ"א מכ"ש קשרי דאפי' פמ"א שרי אמ"פ מיבעיא אבל אי מיירי בלא לאלתר י"ל דאביי אפמ"א קאי או רב ביבי עצמו מפרש הבריית' הכי אע"ג דאביי קאי אאוכל מתוך פסולת אבל אמ"פ י"ל דס"ל לרב ביבי דשרי אפילו בלא לאלתר כך יש ליישב דברי התו' אבל לדידי קשיא דמ"מ משמע דאוכל מתוך פסולת אפשר דשרי לרב ביבי אפילו בלא לאלתר אלמ' אין דרך ברירה בכך וקשיא מפ' תולין ואע"פ שאין הקושיא גדולה כ"כ די"ל דמאן לימא לן דר' זירא בפ' תולין כרב ביבי ס"ל דלמא כאביי ומפרש הברייתא באמ"פ ואפ"ה אסור לבו ביום אלא דלא צריכנ' לה' מלתא וא"ש הכל על נכון בלא שום קשיא דהא לרב אשי מוקמינן בריית' בנפה וכברה ובהא אסור לבו ביום אפי' אמ"פ אבל ביד אין בו חיוב חטאת אפי' לבו ביום ואפשר דשרי לגמרי וא"כ ר' זירא פרק תולין קאי אסתם בורר שהוא בנפה וכברה והתם חייב חטאת אפי' באוכל מתוך פסולת לבו ביום אבל רב דימי בבורר ביד מיירי ובהא מספקא ליה אי אסור לבו ביום אמ"פ או לא אבל פסולת מתוך אוכל לעולם אסור אפי' ביד וכ"כ הרא"ש ז"י דלא שרי לאלתר כ"א באוכל מתוך פסולת ולא איפכא וכן. יש ליישב קושיא השניה:

ע"ב ד"ה חבית' ותנור' וחלת' פי' רש"י דמשום בונה לא מחייב כו' הנה כבר האריך הרמב"ן ז"ל בספר מלחמות פ' הבונה להוכיח דרב ס"ל יש בנין בכלים אבל שאר אמוראי לא ס"ל הכי וכתב דאפי' שמואל דפליג עם רב גבי עייל שופת' כו' פרק הבונה מ"מ מודה לרב דיש בנין בכלים ולא פליג. עליה בשופת' וכתב דהיינו טעמא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו סוף פ' כירה דהמחזיר מטה של טרסיי' בשבת חייב חטאת ע"כ תורף כוונתו ולא הארכתי להביא דבריו אלו כ"א לתרץ דברי רש"י ז"ל:

דנלע"ד דגם רש"י ז"ל ס"ל כוותיה בחד' אבל פליג עליה. בהא דכתב דגם שמואל מודה לרב בהא ורש"י ז"ל לא ס"ל הכי דהא כתב בהדיא בכירה דמיטה של טרסיי' חייב מטעם מכה בפטיש ולא משום בונה דאין בנין בכלים ונ"ל דמשום שמואל כתב כן דרש"י ס"ל דשמואל דלקמ' פליג עם רב וס"ל דאין בנין בכלים ולכן כתב רש"י דהטעם גבי מטה של טרסיי' הוא משום מכה בפטיש אלא דקשיא לי לקמן פ' הבונה דעביד צריכות' בפלוגת' דרב ושמואל וקאמ' דאי אפליגו בעוש' נקב בלול של תרנגולין ה"א בהא קאמר רב משום בונה משום דדמי לבנין דעבדין לאוירא אבל שופת' בקופינא דאין דרך בנין בכך אימ' מודה ליה לשמואל צריכ' ואי פלוגת' דרב ושמואל משום בנין בכלים הל"ל דקמ"ל דיש בנין בכלים דזה עיקר פלוגתייהו ויותר נראה לומר דגבי מטה של טרסיי' שהוא של פרקי' בהא ס"ל לרש"י דלכ"ע אין בנין בכלים אבל בבנין גמור בהא ס"ל לרב ושמואל דיש בנין בכלים אלא דקמפלגי בשופת' דקופינ' דאין דרך בנין בכך אי חייב משום בונה וטעמא דשמואל משום דאין דרך בנין בכך ואע"פ שיש בנין גמור בכלי' כמ"ש מ"מ בהא לא מחייב משום בונה ולכן עביד צריכות' בהא מלת' כיון דעיקר פלוגתייהו בהכי אבל רבא ס"ל דאפי' בבנין גמור אין בנין בכלי' וטעמיה דרש"י נ"ל דס"ל דבשל פרקי' לא מצינו מחלוקת ע"ז בתלמוד דהא פ' י"ט דף כ"ג מוקמינן להא דאין זוקפין המנורה בי"ט במנורה של חוליות ופליגי ב"ש וב"ה וסברי ב"ה דאין בנין בכלים א"כ ליכא למימר דס"ל לרב דיש בנין דלא כב"ה אבל בבנין גמור ס"ל דיש בנין אבל רב' ע"כ לא ס"ל הכי דסוגי' דתלמוד' משמע דאין בנין בכלים כלל חדא ממנפח בכלי, זכוכית דלקמן כמ"ש התו' דמייתי לה תלמוד' גבי הלכת' פסיקת' משמע דהלכת' הכי. ועוד מפ"ג דעירובין דף ל"ה דרבה ור"י דאמרי תרווייהו הת' דאין בנין בכלים בסנדל של עץ והתם בנין גמור הוא ולא ס"ל לרש"י דמיירי במנעול וקטיר במתנא דאביי ורב' הוא דמוקמי בסוף שמעתתא בתר הכי משמע דלרבה ור' יוסף לא הוי הכי כמו שהרגישו בכל זה התו' דלקמן פ' הבונה ותרצו לשיטתם ורש"י לא ס"ל הכי דבאמת פשט' דשמעת' לא משמע הכי מדקאמר בשינוי' דאביי ורב' הכ' במנעול וקטיר במיתנ' עסקינן משמע דלרבה ור"י לא הוי הכי דאל"כ כי פריך ואלא מתני' במאי מוקי לה הל"ל הב"ע כגון דבעי סכינ' למפסקי' כיון דגם לרבה ור"י מיירי במנעול וקטיר כו' ומשמע התם דגם אביי ורב' מודו לרבה ור"י דאין בנין בכלים דלא פריך אביי ארבה כ"א אמאי דמוקי רבה דר"א סבר דסנדל של עץ אהל הוא אבל בהא דקאמר רבה דלמ"ד כלי הוא אין בנין בכלים לא פריך אביי מידי ואם אית' לא הוי שתיק אביי למפרך גם אה' לומר והא ק"ל