מגיני שלמה קכו

בגמר' דאמר קר' לא תתחתן בם אבל גרי' ממש אפי' כנעני ראוי לבא בקהל ותדע דהא אמרו בגמרא בקדושין פ' י' יוחסין ד' ע"ו והאיכא אוריה החתי מאי לאו דאתי מחת ותימא דאיך אפשר א"כ איך נשא בת ישראל והא בגרות אית להו חתנות וחת הוא מזרע כנען. ודוחק לומר דהוי מצי למימר ולטעמך היכא דלא מוכח' מלתא אלא ע"כ אם היו גרים ממש מקבלין אותן וצ"ל שהיה מכנענים שבח"ל דמקבלין אותן בתשובה כמ"ש רש"י והתוס' פ' אלו נאמרין דף הנ"ל ובזה מיושב מה שהקשו התוס' ז"ל פ' אלו נאמרין דף הנ"ל איך קבלו רחב הזונה דהיא היתה גיורת גמורה ומותרת בקהל דמה שאמרו דאין מקבלין אותן בתשובה היינו גר תושב שאינו עובד ע"ז ומקבל ז' מצות בני נח כדאיתא פ' בתרא דע"ז וכמו שהכתוב אומר למען אשר לא ילמדו אתכם ככל תועבותם אשר עשו לאלקיהם דהיינו ע"ז ומזה דייקו שאם עשו תשובה שלא יעבדו ע"ז מקבלין אותן וע"ז כתב רש"י בגמר' דבא"י אין מקבלין אותן ובפי' החומש משמע דאף בא"י מקבלין אותן וכן דעת הרמב"ן ז"ל א"כ רחב שנתגיירה ממש מותרת היתה דהא נסבה יהושיע ולכן אמרו הגבעונים שהם מארץ רחוקה דבארץ ישראל לא היו מקבלין אותן שלא רצו להיות גרים ממש ואפילו לפירושו הראשון שהיו גרים גמורים י"ל שרחב ידעו שבלב שלם נתגיירה כמ"ש הרמב"ם ז"ל דיש לעמוד על הדבר בבדיקה ולשיטתי הראשונה צ"ל הא דאוריה דכנענים בימי יהושיע נתגיירו מיראה ולא היו מקבלין אותן אבל אוריה החתי שהיה בימי דוד היו מקבלין גרים גמורים. ואין להקשות דמ"מ הרי לא קבלו גרים בימי דוד כבר תרצו התוס' דמידי הוא טעמא. אלא לשלחן מלכים והם לא היו צריכין או אפשר כי אוריה החיתי נתגייר קודם מלוך דוד וא"כ נתינים דוד גזר עליהם שלא יבואו בקהל אפילו אם יתגיירו אחר כך ממש גם גזר אפי' אחר החורבן דאז הוי ודאי שלא מיראה כדאית' פ' הערל ויתגיירו ממש שיהיו גרי צדק לפי' השני דלעיל דאז מותרין וא"כ כל נתינים שאמרו חז"ל היינו גבעונים שהן אינן גרי אמת לכל השיטות וגזרת דוד אפילו יתגיירו אח"כ ממש כמ"ש התוס' ביבמות ס"פ ב' דלמ"ד כותי' גירי אמת אף דבקרא כתיב דמחמת אריות נתגיירו צ"ל דאח"כ נתגיירו ממש. ומה שפי' רש"י כאן דנתיני' דוד גזר עליהם ולא פי' בנתינין דקרא כוונתו דבכל נתינים התנא מדבר דאי לאו הכי היינו כותים דלפי' הראשון דהם גרים גרורים פשיט' דהיינו כותים לשיטתו וק"ו אם משלם קנס לכנענים ק"ו לשאר אומות שאין איסורן כ"כ ואם הם גירי תושב ג"כ אפשר דכ"ש לגירי אריות לכן פי' דכותית הוי רבותא דהכא מיירי בנתינה גירי צדק והוי לא זו אף זו כנ"ל. ובזה מיושב גם הקושיא שקשיא לפי זה אמה שפי' רש"י דכותים גרי אריות הם וכתבו התוס' בדבור שאחר זה דאזיל לשיטתיה דס"ל דבגיותן אית להו חתנות ורצו לומר דא"כ הוי ליה דלא כרבא כמו שהקשו בדבור זה ואני אומר כי רש"י ס"ל דגרי אריות שנתגיירו מחמ' יראה יש בהם חתנות וכמ"ש גבי גבעונים וראיה נ"ל מהאי שמעתתא גופא דהכא דפריך רב יוסף ויתחתן שלמה. ומשני גיורי גיירה והא לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה:

מידי הוא טעמא כו' וקשה לי מ"מ הוי לה אשה שנתגיירה לשום איש ולא שייך בה חתנות דלא הוה גר כמו גרי אריות וגרי דוד ושלמה דהא מדמינן להו בס"פ ב' דיבמות דתניא א' איש כו' עד אחד גרי אריות ואין לומר דס"ל לרבא כרב דהתם דפסיק הלכה כדברי האומר כולם גרים הם מ"מ תימא איך החליט רבא דלאו מילתא היא דבגיותן לית להו חתנות והא ר' נחמיה ס"ל דאית להו חתנות וכי יחלוק רבא על ר' נחמיא בפירושא דקרא אלא ע"כ אפילו לדברי האומר דלאו גרים הן מ"מ כיון שאין עובדין ע"ז ומקיימין מצות שייך בהו חתנות ואותן אסרה תורה ורש"י לא ס"ל כפי' התוס' ס"פ ב' דיבמות דגרי אריות דהתם לא דמו לכותים למ"ד גרי אריות הם דהם היו עובדין ע"ז אלא ס"ל דקאי גם אכותים כמו שפי' התם בהדיא וס"ל לרש"י דגם למ"ד גרי אריות להם פסקו אח"כ מיראה לעבוד ע"ז לגמרי כמו למ"ד גרי אמת כדפי' התוס' התם אלא דפליגי אע"ג דלא עבדו ע"ז אח"כ מ"מ לא הוו גרים כיון שעשו מיראה וכן משמע בחולין פ"ק דקאמר דמות יונה מצאו להם משמע שהיו מחזיקין אותן שלא עבדו ע"ג וכותים דקרא משמע שהיו עובדין ע"ז בפרהסיא גם משמע התם דלא עבדו ע"ז כ"א אותן שישבו בהר גריזים אבל שאר כותים לא עבדו וא"כ לרש"י דלא תתחתן קאי עלייהו דשייכי בהו חתנות אע"ג דלאו גרים גמורים הם א"ש מתני' וא"ת א"כ קשה איפכא כיון דמסקינ' פ"ב דיבמות דהלכה כולן גרים הם א"כ מתני' למה אסורין בלאו דלא תתחתן דהא השתא אמרי' דאם נתגיירו ממש מותרין בקהל והללו נמי גרים הן וכן משמע התם במתני' דתנן דהנטען על הנכרית ונתגיירה דאם כנסה אינו מוציא ופריך הא גיור' מיהא הוי כו' עד הלכה כולן גרים הן אלמא כיון דגרים הן מותר לקיימה ואי הוי בלאו דלא תתחתן היכי שרי לקיימה ואלמלא דברי רש"י היינו יכולין לתרץ דבכנענים אסר רחמנא לאו דלא תתחתן אפילו אם נתגיירו כמ"ש כל המפרשים דכנענים היו יותר אדוקין בע"ג ועשו תועבות הרבה ואפי' אם נתגיירו כיון דלא נתגיירו כ"א מיראה ודאי הן ככנענים גמורים וחיישינן דילמא מוליד ואזיל פלח לע"ג כדקאמר רבא בתחלה משא"כ שאר אומות אפילו נתגיירו מיראה גרים גמורים הן וכדאמרינן בע"ז פ' אין מעמידין וביבמות פ"ב ובקדושין פ' האומר דהאי קרא בז' גוים כתיב ואפילו לר"ש דס"ל כי יסיר לרבו' כל המסירין וכדאמרי' התם י"ל דהיינו סיפא דקרא בתו לא תקח לבנך דמיירי בגיות כמ"ש התוס' התם גם כאן ובדבר זה שוין כל האומות לכנענים אבל בגרות דרישא דקרא י"ל דכנענים הארורים לא האמינה תורה אפילו בגרות משא"כ שאר האומות וא"כ פ"ב דיבמות מיירי בשאר אומות וכן פי' התוס' בהדיא פ' אין מעמידין והיא שיטה נכונה אלא דרש"י כתב גם גבי כותים במתני' דישנן בלאו דלא תתחתן. ואם נא' דרש"י מודה לבעלי התוס' דגרי אריות דכותים גרע טפי והוו כותים גמורין א"כ נפלה הראיה בבירא מנ"ל דשייכא בהו חתנות ועוד דרש"י פי' בהדיא פ"ב דיבמות דגרי אריות היינו כותים ועלה קאי דהלכה כולם גרים הן לכ"נ דרש"י ס"ל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו דאע"ג דבגיות לא שייך חתנות מ"מ גם בגיות מיירי כדכתיב בתך לא תקח לבנו כו' וזה קאי גם אגיות כמו דלשיטת ר"ת קאי סיפא דקרא אגיות ה"נ לרש"י קרא מציעא מאי דאמר רבא דמיירי בגירות היינו לא תתחתן וכן משמע ס"פ האומר דמייתי דאין קדושין תופסין בנכרית מקרא דלא תתחתן ופי' רש"י לא יהא לך בהן תורת חתנות א"כ מבואר דקאי גם אנכרית בגיותה וכבר הקשו בתוס' שם קושיא זו ושם ישבתי בע"א בע"ה אבל השתא א"ש דוודאי האי קרא גם בגיות מיירי וכי היכי דבגירות לא תפסי קדושין מלא תתחתן ה"נ בגיות דהכל בקרא א' נאמרו ועי"ל דרש"י ס"ל כמו שמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל פי"ג דהלכות איסורי ביאה שפסק ג"כ דכולן גרים וכתב דבימי דוד שנתגיירו הרבה גרים היו ב"ד הדיוטות מגיירין אותן ואעפ"כ ב"ד הגדול לא היו דוחין אותן ולא מקרבין אותן וכתב עוד ולפי שגייר שלמה וכן שמשון נשיהן והדבר ידוע שלא נתגיירו אלא בשביל דבר ולא ע"פ ב"ד חשבן הכתוב כאלו הן נכריות ובאסורן עומדין ואח"כ כתב דגר שלא בדקו אחריו ר"ל אם לא נתגייר בשביל דבר כמו שכתב לעיל יצא מכלל הגוים והיינו כדברי האומר כולן גרי' הן כמ"ש הרב המגיד ז"ל וחוששין לו עד שיתבאר צדקתו ואפי' נשתמד קדושיו קדושין לפיכך קיימו שלמה ושמשון נשותיהן אע"פ שנגלה סורן עכ"ל הרי שהוא ז"ל ס"ל דאע"ג דכולן גרין הן היינו שיצאו מכלל עכו"ם ותפסו קדושיהן מה שאין בכותי גמור אבל מ"מ הן כעכו"ם שעומדין באסורן כדכתב בהדיא שחשבן הכתוב כאלו הן נכריות ובאסורן עומדין והיינו