מגיני שלמה קה

בשאין ניטל באגדו דהא רבא אדר"י קאי וש"מ דשאין ניטל באגדו מקרי קשירה דהא ר' יהוד' קשירה בעי אלמא דלא מהני לר' יוסי תורת כלי דהיינו גלוסטר' אלא עם קשירה דווקא דרבי יוסי לא ס"ל כר' יודא דמהני קשירה אלא כרבנן דר' יודא דבעי קשירה ותליה וכ"כ התו' שם ד"ה כי פליגי אלא דתורת כלי מהני עם קשירה דלהוי במקום תליה אבל תורת כלי לחוד לא דאי לאו הכי למה ליה לתלמודא לאוקמא כר' יוסי דלא כהלכת' דהא פסקינן התם כר' יודא לימא דר' יוסי כר' יודא ס"ל דמהני קשירה וגבי גלוסטרא מיירי בלא קשירה ואפ"ה תורת כלי מהני כקושית התו' דהכא דרשב"ג הכי ס"ל אלא פשוט הוא לתלמוד' דתורת כלי לא מעלה ולא מוריד ולא מהני לעולם אלא ליפות הקשירה למאן דבעי קשירה ותליה הוי במקום תליה וכן לאידך פירושא דתו' שם דס"ל לר' יוסי כר' יודא ומיירי בקשור בעיברא דדשא דלא מהני לרבי יודא ותורת כלי מהני והיינו ג"כ ליפות הקשירה כיון דקשור בדלת ואיכ' ת"כ עליו ואע"ג דאינו ניטל באגדו הוי כניטל באגדו דמהני אפילו בעיברא דדשא אבל ת"כ לחוד לא מהני לעולם כמו שהוכחתי:

ולי הצעיר תמיה על פי' ר"ת ז"ל דס"ל דגבי נגר ליכא איסור בנין כלל כ"א איסור טלטול א"כ בנגר שיש בראשו גלוסטרא דפליגי ר"א ור"י פליגי נמי באיסור טלטול וק' הרי לעיל אמרינן דגלוסטרא קודם התרת כלים נשנית דדבר שמלאכתו להיתר הוא ואפ"ה אסרינן ליה אפילו לצורך גופו ודחי שם דמיירי בחצר שאינה מעורבת וא"כ תקשי התינח פלוגתא דר' יהושע ור' טרפון דמייתי לעיל אבל פלוגת' דר"א ורבי יוסי מאי איכא למימר דלמה ליה לר' יוסי קשירה כלל כיון דדבר שמלאכתו להיתר הוא שרי לצורך גופו לכ"ע דהא קאמר רבי יוסי בהדיא לעיל דכל הכלים ניטלין חוץ מן המסר וגם לר"א תקשי למה אסר אפילו בלא קשירה דהא לעיל מייתי דמקלות קודם התרת כלים נשנו ודחי דאפשר כר' אלעזר דלעולם שרי דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו א"כ גם ר' אלעזר שרי לצורך גופו ופשוט הוא דאפילו לר' נחמיה שרי דהא זהו תשמישו המיוחד לו תדע דהא לא דחי לעי' בגלוסטרא דס"ל כרבי נחמי' כדדחי גבי מדוכה אלא זהו תשמישו ופשוט וא"כ לרבי אלעזר יחמיר יותר מר' נחמי' דאפילו סכין יהא אסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך תשמישו וזה לא מצינו בכל התלמוד והכא ליכא למדחי דבחצר שאינה מעורבת מיירי חדא דהא באותה דלת עצמה מיירי וזה לא דמי למתני' דר' יושע ור"ש דפליגי אי מטלטלין מפתח לחבירו משום דמני דבתי' קא מטלטל בחצר אבל באותה דלת לא שייך האי פלוגת' ובמקום ששבת שם מטלטלו ופשוט הוא ועוד דא"כ למה ליה לתלמוד' דפליגי בשאין ניטל באגדו גם למה אמר בניטל באגדו כ"ע ל"פ כיון דבחצר שאינה מעורבת מיירי וטעמא דרבי אלעזר דאוסר משום דמני דבתים בחצר קא מטלטל א"כ אין הדבר תלוי בניטל באגדו או לא מ"מ מטלטל מני דבתים בחצר ואפשר דמיירי בנקמז דאמרי' התם בהדיא דמחזי כבונה והביאוה התו' לקמן וגבי גלוסטרא שרי ר"י אפילו בנקמז ור"א אסר ודברי התוספות בעירובין שהבאתי לעיל סותרים זה הפירוש דא"כ שפיר מצי סבר רבי יוסי כרבי יודא דקשירה מהני מיהו בנקמז לא מהני אפילו לר' יודא כדאית' התם והביאו התוספות לקמן ולמה כתבו דסבר כרבנן דר' יודא וצ"ע לע"ד ודוק:

ע"ב ד"ה וכ"ת ה"נ דאיכא ת"כ פירש הקו' שיהא ראוי לעשות שום תשמיש אחר ואין נראה לר"ת כו' ראיתי בדברי הרא"ש ז"ל שכתב לישב קושיא זו דרש"י ז"ל לטעמיה דפירש כולי סוגיא משום בנין לכך צריך כלי גמור לאפוקי מאיסור בנין עכ"ל ולפי מה שכתבתי לעיל לישב קושית ז"ל דלשיטת רש"י קאי קושיא זו אטלטול לא אבנין דת"כ אין ענינו' לבנין א"כ א"א לומר ישוב זה והתימא לי על דברי הרא"ש איך אפשר לפרש דברי רש"י דבעי ת"כ משום בנין א"כ מאי מייתי מחריות של דקל דמיירי בטלטול וכקושית ר"י ועוד קשה לי דהא מבואר בדברי רש"י דגם כיסוי כלים דעלמא דלא מחברי בארעא בעינן ת"כ דהא הקשה מדלת שידה תיבה ומגדל וכ"פ לקמן ד"ה ודכ"ע דאלו כלים בעלמא אע"ג דלית להו לכיסוין בית אחיזה מטלטלים כיון דבאיכא ת"כ קיימי מה לי בית אחיזה מה לי ליכא משמע דת"כ מיהא בעי אלא בית אחיזה לא בעי וא"כ איך אפשר לפרש טעמיה משום בנין הא אין בנין בכלים ואי משום גזירה שמא יתקע בזה לא מהני ת"כ דהא דלת של שידה תיבה ומגדל איכא עלייהו ת"כ כדפירש"י ואפ"ה אין מחזירין אלא ודאי לא שייך שמא יתקע:

ועוד דהא מיירי בכל כיסוין כגון כיסוי צלוחית וכוסות דלא שייך שם שמא יתקע גם לא ראיתי כאן בכל דברי רש"י דמיירי לענין לכסות הכלי ולא הזכיר רש"י בכל דבריו כ"א אי מטלטלין או לא משמע טלטול בעלמא לא לכסות וא"כ אין כאן בנין כלל וכן משמע לישנא דניטלין בשבת משמע טלטול בעלמא כמו ניטלין דכולי פרקי' ומ"ש רש"י לקמן במתני' דכל כיסוי כגון כיסוי בור ודות דהוי כבונה כו' נלע"ד לפרש דאין כוונתו דמטלטלי לכסות התנור דלעיל לא פי' כן וכמ"ש אלא כוונתו דע"כ כוונת התנא דתני כיסוי הכלי' ניטלין ר"ל אפילו שלא לצורך כמו הכלים עצמן דאי לצורך גופו ומקומו למה לן בית אחיזה כלל כיון דאיכא ת"כ עליו אפי' הוי מלאכתו לאיסור שרי וכמו שאכתוב בע"ה אלא ע"כ קמ"ל דהוי ככלים עצמן וניטלים לצורך ושלא לצורך וקשיא לי' מ"מ למה לי בית אחיזה הרי מלאכתו להיתר הוא אי שרי לכסות בו ופשיטא דניטלין אפילו בלא בית אחיזה לכך פי' דבלא בית אחיזה מלאכתו לאיסור הוא דאסור לכסות דמחזי כבונה וע"י בית אחיזה הוי מלאכתו להיתר והוי ככלים עצמן לטלטלו שלא לצורך כך נראה לי אמת בדברי רש"י ולעולם מיירי לענין כסות דא"כ לא הקשה מחריות של דקל כלום וכמ"ש ומ"מ לעד"נ דלא קשה לדברי רש"י כלום אפילו אי מיירי בטלטול דהא כיוצא בזה אמרינן לעיל פ' כירה דף מ"ו דרבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו דשרגא דנפט שרי לטלטלינהו הואיל וחזיא לכסויא ביה מנא ופריך אלא מעתה כל צרורות שבחצר מטלטלין הואיל וחזיא לכסוי כו' ומשני הני איכא ת"כ עלייהו הני ליכא ת"כ עלייהו אלמא אע"ג דחזי לכסוי מ"מ בעינן ת"כ ואע"ג דהתם אלכסות בשבת קאי שלא יחדו מאתמול לכך והכא משמע לישנא דכיסוי כלים שהם מיוחדים מאתמול לכך הן אמת שראיתי בדברי הרב מהר"ז בעל המאור ז"ל שפי' גם דברי ר' יוחנן דבעי ת"כ קאי אלעשותו כיסוי בשבת וא"כ אי רש"י מפרש הכי יש לו ראיה ברורה כמ"ש מ"מ אין דברי רש"י משמע כן דא"כ לא הקשה כלום מדלתות שידה כו' דהתם מיירי שהדלת היה מחובר מאתמול אלא שנתפרקו בשבת ומ"מ היו מיוחדין לכסוי ואפשר דפריך מנתפרקו בחול דבטל יחוד שלהן והוי כמו שרוצה לעשותו כיסוי בשבת וא"כ קאמר ר"י כיון דמתני' משמע דמיירי דכל הראוי לכסות בו כלי אע"ג דלא יחדו מאתמול לכך מכסין בו וזה אינו דא"כ כל צרורות שבחצר יהיו ראוין לטלטל מטעם זה לכך פי' דאיכא ת"כ עליו כמו פ' כירה ודאמרינן לעיל חרס קטנה מותר לטלטלה הואיל וחזיא לכסוי ביה כבר תירץ מהר"ז הנ"ל כיון דמכלי אתו זהו ת"כ שלהם ואפילו נפרש דברי רש"י דמיירי במיוחדין מאתמול לכך מ"מ ס"ל לרש"י דרב אסי לטעמיה דבעי מעשה כל דהו וכיסוי כלים דמתני' משמע אפי' הזמינן לכך במחשבה בעלמא ומשום הכי בעי ת"כ ולעולם אי עביד מעשה כל דהו מהני בלא ת"כ כמו אבן דלעיל אלא ר"י מיירי בלא מעשה ומהני ת"כ:

ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו התו' לעיל דף קכ"ה דרב אסי אדרב אסי דהשתא א"ש דלרב אסי חדא מהני או ת"כ או מעשה כל דהו והרמב"ן ז"ל בספר המלחמות הסכים לפירש"י והביא ראיה לדבריו מן הירושלמי והאריך לישב קושית ר"ת וכל הסוגיות ע"ש ומה שהקשה ר"ח דאי איכא ת"כ עליה מאי קמ"ל דכלי ניטל לצורך גופו כבר כתבתי