מגיני שלמה קד

למעלה עד דאיכא ג' נמצא שהדופן גורם שהסכך שלמעלה אהל הוא ולא כתב רש"י הכא אלא היכא דפורסה לצניעות כמבואר בלשונו ואינו גורם כלום אבל היכא דהמחיצה גורמת להיות אהל כמו בסוכה ודאי אהל הוא וכן פקק חלון דהכא אינו גרם שהבית נגמר על ידו ולכן ס"ל דלא הוי אהל וכן נ"ל דס"ל לרש"י דבכל מקום שאינו נגמר כראוי לדבר שהוא צריך לו אלא ע"י המחיצה הוי אהל כגון אי צריך לעשות צל ואי הוי פורס מחצלת על ד' קונדיסי' לא היה צל אא"כ עשה מחיצות סביב הוי אהל עראי ואסור לעשותו כמו בסוכה שהסוכה צריכה לדפנות והוי אהל ה"נ ל"ש אבל באין סכך למעלה אפי' עשה ד' דפנות עראי לאו כלום הוא דאין אהל לעולם בלא סכך למעלה ומה שנראה מדברי התו' ז"ל שהיה כתוב בנוסחת רש"י שלהן דחלון דמתני' מיירי בגג ולא מן הצד כמו שכתוב גם בקצת נוסחות שלנו והקשו דחלון בכל מקום פירושו מן הצד באמת גם בעיני יפלא שדברי רש"י סותרין זה את זה דבסוף מכלתין פי' רש"י גבי מעשה דאביו של ר' צדוק ואבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח שהיה חור בין שני בתים כמלא אגרוף וסתמוהו בטפיח ומדבריהם למדנו שפוקקים דלא כר"א א"כ מבואר דר"א אסר גם מן הצד:

ובקצת נוסחאות שלנו כתוב ברש"י דפקק החלון דמתני' משום דבנין קבוע הוא ומחזי כמוסיף על הבנין וכן נראה שהוא נכון דלא התיר רש"י אלא לעשות מחיצה של עראי וכ"ש להוסיף על המחיצה עראי וכמ"ש רש"י גבי ווילון מותר לנטותו ומותר לפורקו לקמן פרק תולין ופרק בתרא דעירובין אבל אם מוסיף על הבנין שהוא קבוע אף על פי שההוספ' עצמה היא נראה כמו פקק שעשוי לפתוח בכל פעם מ"מ מחזי כבנין ואם כן חלון דמתניתין הוא מן הצד ואפ"ה אסור אבל גבי אהל שלמעלה לעולם אסור דהוי כבנין ואהל עראי מלמעלה הוי כמוסיף על בנין קבוע מן הצד ולכן דימה אותן ר' יוחנן להדדי ואמר לשמעתתי' אמתני' אע"ג דמתניתין אמוסיף בנין קבוע קאי משום דדמיין להדדי דגבי מעלה כיון שהוא אהל מחזי כבנין לעולם ומה שיש לדקדק בזה עוד אכתוב שם אי"ה:

דף קכו שיטת נגר הנגרר פירש"י ז"ל כל הסוגיא משום בנין ור"ת ז"ל פי' משום טלטול. ונלע"ד לישב אחת אחת כל מה שיש להקשות על שיטת רש"י ותחלה אישב הקושיא שהקשו בד"ה ר"י אומר ובעירובין מסקינן כו' עד מיהו אור"י דאפי' אי הוה מפרש ההיא דקנה שהתקינו דשייך ביה בנין כו' לא הוי א"ש דהא מדקאמר תלמודא וכ"ת ה"נ דאיכא תורת כלי והתני' חריות של דקל והיכי מוכח כו' אבל באיסור בנין הוי בעי שיתקנוהו כו' שיהא תורת כלי עליו ע"כ ואני שמעתי ולא אבין לע"ד כי דברי נכונים וסוגית התלמוד אזלא כפשטה דמי נתן תורת כלי לענין איסור בנין דמה מועיל תורת כלי להפקיע איסור בנין וכמו שאוכיח בע"ה ולא הוזכר תורת כלי כ"א לאיסור טלטול והכי פירושא דסוגיא דודאי נגר הנגרר וכן קנה הכל הוא משום בנין וכן פקק כדמוכח משמעתיה דר' יוחנן דפליגי בתוספת אהל וקאמר ר"י בר שילת אר"א אר"י דהלכה כרשב"ג ופרכינן ומי אר"י הכי והתנן כו' פי' ונהי דלא חייש ר"י לאיסור בנין כרשב"ג מיחש מיהו בעי לאיסור טלטול כדחייש גבי כסוי כלים דבעי תורת כלי עליהן דהתם מבואר דאאיסור טלטול קאי כדתנן בהדיא מטלטלין אותן כו' וכ"ת ה"נ דאיכא ת"כ עליה דבזה פקע איסור טלטול ואין ענין תורת כלי לבנין כלל דהא לא קאמר ר"י דבעינן ת"כ כ"א לאיסור טלטול אלא דלאיסור בנין לא חייש ר"י ורשב"ג כיון שהתקינו אלא דבעי ת"כ להתיר הטלטול כמו כיסוי הכלים הא ליתא דהא רשב"ג לא בעי ת"כ לטלטול וא"כ גם קנה דהכא התיר רשב"ג הטלטול בלא ת"כ ועלה קאי ר"י דהלכת' כוותיה א"כ גם ר"י לא בעי ת"כ לטלטול כך מיפרשא הסוגיא כפשטה, ואין בה ספק לע"ד דמהי תיתי להרכיב ענין ת"כ לענין בנין דלא הוזכר בשום מקום כ"א לטלטול וכן לעיל נגר שיש בראשו גלוסטרא קאי אטלטול כדמייתי לה לעיל אדבר שמלאכתו לאיסור אי שרי לצורך גופו ולענין בנין אפשר דאינו מעלה ולא מוריד:

והתימא לע"ד על דברי התו' ז"ל שכתבו לעיל בדבור והמונח כאן וכאן אסור ופירשו דר"א ורבנן בפקק פליגי בתרתי פליגי בתוספת אהל ופליגי בטלטול דר"א אסר לטלטל בשאין ת"כ גמור עליו ואפי' יש ת"כ עליו אסור משום תוספת ורבנן דשרו אפילו אין עליו ת"כ דלית להו לא משום טלטול ולא משום אהל ע"כ וא"כ קשה לקמן דקאמר ומדבריהם למדנו שפוקקים משמע דקמ"ל דלא כר"א אלא כרבנן וכדפריך לקמן מהא סתמא דסתם לן כרבנן ואיך למדנו מדבריהם והלא הם פקקו בטפיח שהוא כלי גמור ואין כאן לא איסור טלטול ולא איסור בנין משא"כ רבנן התירו אפילו בלא ת"כ ודוחק לומר דלא אתי אלא לאפוקי מר"א ולעולם גם כרבנן לא אתיא דזהו דעת שלישית לא הוזכרה בכל התלמוד ולא משמע משמעתין כלל אלא דלקמן סתם כרבנן ובנגר הנגרר כר"א אבל שיהא דעת שלישית לא שמענו אלא ש"מ אין ענין תורת כלי לענין בנין כלל ולא פליגי ר"א ורבנן בפקק כ"א באיסור בנין ובטלטול לא קא מיירי או משום דס"ל תרווייהו כרשב"ג דבהזמנה בעלמא פקע איסור טלטול או גם פקק מיירי בתורת כלי וכן מוכח לקמן גבי כסוי כלים דבעי ר' יוחנן תורת כלי ואפ"ה אין ניטלים אא"כ יש להם בית אחיזה וכמ"ש רש"י לקמן משום דמחזי כבונה דמיירי בכיסוי קרקע וכמ"ש לקמן בע"ה אלמ' ת"כ לבנין לא מהני ומה שהקשו לעיל בדבור בין קשור כו' דהא דבעי קשירה בשמעתין היינו משום טלטול דאי משום בנין הא גבי פקק לא שייך בנין כ"א תוספת ותוספת שרו רבנן בלא שום קשיר' כדמוכח במי שהוציאוהו ע"כ ולעד"נ מלבד שלא ידעתי איך מוכח שם דמיירי בלא קשירה אלא אפי' אי מוכח הכי אין ראיה דהא גם הכא מסיק ר"א בר כהנא דלא בעינן קשור לרבנן וא"כ גם סוגיא דהתם הכי ס"ל וכ"ת מ"מ למאי דס"ל לרבה א"ר יוחנן דבעינן איך יתרץ שם הברייתא דשרי להוסיף בלא קשירה י"ל דלמא מפרש דגם התם בקשירה מיירי דבדופן ג' אפילו קשרה למטה מאתמול ויחדו מאתמול לכך אפ"ה אסור אבל בדופן ד' מהני קשירה אבל בלא קשירה הכל אסור או אפשר לתרץ בענין אחר אליבא דר"י דמיירי בלא קשירה ולא קשיא כלים אכלים דהאי ברייתא דקתני דמותר לזקוף מטה אתיא כרשב"ג דלא בעי קשירה כ"א הזמנה בעלמ' וברייתא דקתני לא יזקוף המטה אתיא כרבנן דבעי קשירה ותרווייהו בדופן ד' מיירי דלא הוי אלא תוספת ואע"ג דקתני נפל דופנה כדדייק התם ר' יוחנן לא חשיב ליה לדיוק והתוס' עצמן פלפלו לקמן ד"ה ר"י אומר אי בעינן קשירה לאפוקי מאיסור בנין ולא הזכירו הא דיוקא ש"מ לאו דיוק גמור הוא ואחרי כתבי כל הנ"ל מצאתי ברש"י פ' בתרא דעירובין דף ק"ב שכתב בנגר שיש בראשו גלוסטרא דפליגי בה ר"א ור' יוסי אי הוי בנין כיון שיש עליו תורת כלי דר"י סבר דלא הוי בנין מהאי טעמא א"כ זהו דלא כדברי הנ"ל מיהו כד מעיינת שפיר נראה לי ראיה משם דאמרינן התם בניטל באגדו כ"ע לא פליגי פירש"י כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא וראוי לטלטלו ע"י אותו חבל לכ"ע שרי דכיון דקשור ותלוי יפה לא מחזי כבונה דמוכחא מלת' דלנעול קאי כי פליגי בשאין ניטל באגדו שהחבל דק דר"א סבר כיון דאין ניטל באגדו הוי כאינו קשור והוי כנגר המונח ואסור וגלוסטרא לא מהני ליה ור"י סבר גלוסטרא מהני ליה כיון דכלי הוא לא מחזי כבונה ולקמן גבי נגר אמרינן אהא דשרי ר"י נגר הקשור וראשו מגיע לארץ אמר רבא והוא שקשור בדלת פי' ולא במזוזה כ"א בדלת עצמה ופריך והא ר' טבלא אקלע למחוזא וחזי לההוא דתלי בעיברא דדשא ולא אמר ולא מידי ההוא בניטל באגדו הוי אלמא דרבא אשאין ניטל באגדו קאי וא"כ ר' יודא מיירי