מגן אברהם תעט

כמה פעמים . כשהיה דעתו על זה בשעת ברכה ע' סי' תע"ב ס"ז וס"ט:

אחר זימון . משמע בטור דוקא להלל מצוה לחזור אבל ב"ה דינו כשאר ימות השנה עסי' קל"ז ויש שרוצין לצרף ג"כ לב"ה וא"כ צריך שלא יאכל האפיקומן בביתו אלא במקו' שמברך כמ"ש סי' קפ"ד דאם יאכל האפיקומן בפ"ע הוי כאוכל שני פסחים וכ"כ הכל בו וכ"מ באבודרהם דהא זימון הוי כמו מצוה עוברת ומותר לעקור כמ"ש סי' קע"ח סס"ב בהג"ה ונ"ל דאפילו להאוסרין לאכול ב' סעודות בלילה כמ"ש סי' תפ"ד היינו דוקא כשבירך בנתיים אבל כשלא בירך בנתיים אף על פי שהלך למקום אחר הוי כסעוד' א' (וכ"מ בטור) ומיהו למ"ש הרב"י סימן קע"ח אסור לצאת באמצע סעודתו אא"כ בירך תחלה ב"ה ע"ש ואנו נוהגין כמ"ש רמ"א, והטור כתב דאף בהלל דיו שיענו אחריו אשתו ובניו וכ"מ בתו' סוכה דף ל"ח שכתבו דהנשים חייבות בהלל זה ומהרי"ל כ' קטן לא יאמר הודו אבל אנא אומר דהרי עונין אחריו מה שהוא אומר וכ' מהרי"ו אף על גב דאמרי' בגמ' ותהי לו מארה שמבזה קונו לעשות שלוחים כאלה היינו דוקא בתחלת הפרק ובאגודה בסוטה סי' כ"א כ' דאם קטן אומר יאמר נא וגו' עונה אחריו מה שהוא אומר ובסוף פסחים כתוב דאם אין שם כ"א שנים שניהם יאמרו הודו והאגור כתב מצוה בג' גדולים בשני הלילות ע"כ ובודאי לכתחל' יש לעשות מצוה מן המובחר אבל אין קפידא כ"כ דנשים ג"כ מצטרפים לזה כמש"ל: