מחצית השקל על אורח חיים פב:ב

( ס"ק ב) וי"א כו' וסברא קמיית' ס"ל כו' ואין חולקים לדינא ותרווייהו ס"ל דבעי' שתהי' נפרכת ע"י זריקה וע"י גלילה אלא חולקים במציאות ונ"מ לענין בדיקה. דלדיע קמיית' אם ראינו שנפרכת ע"י גלילה לא סמכי' עלה וצריכה בדיק' אם תפרוך ע"י זריקה ואם ראינו שנפרכת ע"י זריקה סגי דאז ידעינן דפשיט' דע"י גלילה היתה נפרכת. ולדעת הי"א היא להיפוך דבעינן למבדקי דוק' ע"י גלילה ואי היא נפרכת ע"י גלילה סמכינן דפשיט' דנפרכת ע"י זריק' כ"כ בד"מ ע"ש:

בטהרות פ"ג והוא דקי"ל כל הפוסל את התרומה דהיינו שני דאף דבחולין אין שני עוש' שלישי אבל בתרומה שני עושה שלישי (ונקר' פוסל דמה שנקר' טמא מטמא דבר אחר הנוגע בו מה שאין כן מה שנקר' פסול אינו טמא אלא הוא עצמו אבל אינו מטמ' דבר אחר הנוגע בו. וכיון דאין שלישי עושה רביעי בתרומה ולכן השלישי בתרומה נקר' פסול ולא טמא) ואותו דבר שפוסל התרומה דהיינו שני אם נגע במשקין אפי' המשקין חולין נעשו המשקין ראשון והוא א' מח"י דברים שגזרו במס' שבת פ"ק ותנן רפ"ג דטהרות דרוטב שהוא משקה שנגע בשני ונעשה ראשון אם אח"כ קרשו בטל מהן שם משקה וקרוי' אוכל ואזד' לה טומאת משקין דהיו נקראים ראשון ועכשיו שנעשו אוכל הוי כאלו נגע האוכל במשקה ונעשה שני. ואע"ג דאם יניחוהו בחמה שוב תעשה משקה אעפ"כ כל זמן שלא נימח והוא נקרש נקר' מאכל. אלמ' דאזלינן בתר השת' וע"ש במשנה ב' ובתי"ט שם ועיין לקמן סי' קצ"ח במ"א ס"ק ז':

דמשמע צואה כחרס אע"פ שאין בה ריח רע דהא אמרינן דף כ"ה אמר רבא צואה כחרס אסורה ומסקי' שם דבעי' דוק' שתהא נפרכת ואז שרי ובנפרכת בעינן דוק' שלא תהיה ביה ריח רע וכדאי' בש"ס א"כ ביבשה כחרס ואינה נפרכת אפי' אין בה ריח רע אסורה דאל"כ מאי איכ' בין נפרכת לאינה נפרכת. שתזרק ונפרכת כצ"ל:

וא"כ ה"נ ר"ל כמו בצואה כחרס אע"ג דאזיל הריח אפ"ה נשארה באיסורה כיון דכבר היה בה ריח רע ועדיין שם צואה עליה (וכמ"ש אח"ז בב"ה ישן) עד שנפרכת דאז בטל ממנה שם צואה ונקראת עפר ופנים חדשות באו לכאן ה"ה בנקרשת ע"י הקיר אע"ג דאין בה ריח רע אסורה דלא בטיל מילה שם צואה. וא"ל עכ"פ נקרשת ע"י הקור תהי' מותר כמו ביבשה:

וע"ז כתב מ"א כיון שיכולה לחזור כו' ר"ל בשלמא כשנפרכת מצד יבשות. י"ל דשוב אין שם צואה עליה ונקראת עפר דהא לעולם תשאר כן משא"כ כשנקרשת ע"י הקור אע"ג דהיא נפרכת מ"מ ל"ל דאזיל שם צואה מינה דהא אפשר לחזור לקדמותה:

מ"ד אב"ה ישן כו' כיון שהיה כו' וגם אפשר לחזור לקדמותה אם שוב יפנה בה ויהיה בה צואה: