מחצית השקל על אורח חיים תרפו:ג

(ס"ק ג) להתענות עמ"ש ס"ס רמ"ט. דניהו דאין קובעים תענית לכתחלה לצבור בער"ש אבל ליחיד שריא ומה"ט כתב רמ"א דאם חל פורים ביום א' כו' ולמחר ביום ו' מתעני'. כיון דהוי דרך מקרה י"ל דין תענית יחיד דשרי ועיין בט"ז ס"ק ב':

מהרי"ל כו' אם לא כו' וה"ה כשחל פורים ביום ה' ו'. דביום ו' לא היה מגיד הלכה דהיה שושן פורים וגם ער"ש ולכן היה מגיד בתענית אסתר כ"מ שם. ועמ"ש מ"א סי' רנ"א ס"ק וי"ו:

ובהג"מ כו' שאפי' בפורים כו' דאי' במגלה דף ז' ר"א הוי יתיב קמיה דרב כהנא בפורים. נגה ולא אתו רבנן למתיבתא ואמר רב כהנא מ"ט לא אתו רבנן. א"ל דלמא טרידי בסעודת פורים. א"ל לא הוי אפשר להו למיכל באורתא (דהיינו ליל י"ד) א"ל לא סבר מר הא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא כו' משמע דבשאר השנים היה דרכן לבא לפני רבם אפי' בפורים. מדשאל מ"ט לא אתו כו' ובספר א"ר תמה דהא מבואר במהרי"ל הטעם משום דטרידי ומ"ש אין אסתר מגדת הוא רק רמז. ולכן כתב דאם יש לו מי שיטריח עבורו חייב ללמוד לפני רבו וא"כ אין ראיה מהתם דבשאר שנים באו מי שלא היה טרוד ע"ש. וי"ל דדעת הגמ"נ דס"ל מאי דאמר דלמא טרידי בס"פ. אין הכונה באכילת ס"פ. דע"ז לא שייך לשון טרידי. גם היכי עביד רב אשי דיתיב לפני ר"כ וגם ר"כ גופיה הא גם רב אסי היה צריך לאכול סעודת פורים. אם כי יש ליישב על רב כהנא דטע' דיוצא בסעודת לילה כמ"ש אח"ז אבל מ"מ על ר"א קשה דהא ידע מימרא דרבא דלא יצא. א"ו דאכילת הסעודה אינה מונעת הקביעות לפני רבם ודי לו שעה ושתים מן היום לצורך אכילת הסעוד'. אלא ר"ל דטרידי בהכנת צורכי הסעודה ור"א ה"ל מי שיטריח עבורו. והנה ר"א דאמר דילמא טרידי כו' אמר כן מספק לדונם לכף זכות. ותיקשי לר"א ממ"נ. אי הוי ס"ד דבאו רבנן אתמול בתענית אסתר לפני רב כהנא ע"כ היה להם מי לטרוח עבורם ואין זה התנצלות דלמא טרידי כו' ואי לא באו גם אתמול אדתמה ר"כ בפורים למה לא באו היום טפי ה"ל לתמוה אתמול בתענית אסתר למה לא באו. ואי משום דס"ל כדהוי ס"ד דאם עשה הסעודה בלילה יצא. ולכך אתמול לא תמה דידע דהוי טרידי משא"כ ביום לפי דעתו כבר עברה הטרדה א"כ מה זה שאמר רב אשי דלמא טרידי כו' אין התנצלות זה מספיק כ"א ה"ל להשיב הא דאמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא. או עכ"פ ה"ל להבין שיש דברים בגו במה ששאל מ"ט לא אתו רבנן. א"ו דאפי' טרודים ואין להם מי לטרוח עבורם מ"מ באו לפני רבם בתענית אסתר. ודי להם זמן להכין בפורים עצמו. וא"ש מ"ש דילמא טרידי כו' (ודוחק לו' שחל אז פורים ביום א'. גם אפשר דמחוייב לאכול קצת במוצאי שבת אף ששבע מסעודה ג' של שבת כמ"ש מ"א בשם ב"ח בסי' תרצ"ה סעיף קטן א מכל מקום אפי' לפי ס"ד דר"כ דיוצאים גם בסעודת הלילה. מ"מ כה"ג ודאי עדיף לעשותו ביום רק י"ל שחל ביום ה' ו' כנ"ל) ופי' דברי הגה"מנ דאפי' בפורים היו רגילים כו' כשלא היו טרודים ומזה מוכח דבתענית אסתר אפי' טרודים מ"מ באו לפני רבם כנ"ל: