מחצית השקל על אורח חיים תרמט:ב

(ס"ק ב) לא יברך כו'. ואפשר דהתם בשינוי השם וייאוש עדיף. ולפי ההבנה הפשוטה מבינים המעיינים דמ"א מחלק בין שינוי השם לשינוי מעשה וכן הבין בס' ח"י סי' תנ"ד סק"ו וכן הבין בס' א"ר והקשה בס' א"ר דאכתי תקשי מאי פריך הש"ס תחלה ולקני בשינוי מעשה האגודה. ובספר ח"י הוסיף להקשות דמבואר בכל הפוסקים דשינוי השם ושינוי מעשה שוין לענין קנין. אך לבבי לא כן ידמה. אלא דמ"א מודה דאין חילוק בין שינוי השם לשינוי מעשה אלא כוונת מ"א לחלק. דבש"ע דמיירי קודם ייאוש וכמ"ש בס"ק שאח"ז וליכא כ"א קנין השינוי ולכן לא יברך. אבל בגמ' דמיירי דאיכא תרתי ייאוש ושינוי השם עדיף וה"ה ייאוש ושינוי מעשה (וכה"ג כתב מהרש"א בפרש"י אביאנו בע"ה בס"ק ג') והוא פשוט לענ"ד. והא דהקשה מ"א קושייתו על קושיית הש"ס וליקני בשינוי השם ולא העמיד קושייתו על קושית הש"ס המוקדמת ולקני בשנוי מעשה י"ל דנגרר אחר דברי תוספות הנ"ל ומבואר יותר באריכות במס' ב"ק דף ס"ז ע"ב בד"ה אמר עולא כך שהוכיחו ג"כ דוקא היכי דלא קני כ"א ע"י המצוה מיקרי מצו' הבב"ע. אבל היכא דקני בלא סיוע המצוה תו לא הוי מצוה הב"ע ולפ"ז הקשו מהא דאמרי' הרי שגזל סאה חטין וטחנה ולשה ואפא' והפריש חלה. אין זה מברך אלא מנאץ. דה"ל מצוה הב"ע. אע"ג דקנאו קודם הפרשת חלה. ותי' לחד תי' לענין ברכה דמזכיר שם שמים ראוי להחמיר ושם הביאו התוס' תחלה ראיה דהיכי דקנאו בלי סיוע המצוה לא הוה מצו' הב"ע. מדפריך הש"ס בהני אוונכרי וליקני בשינוי השם וע"כ כה"ג לא הוי מצוה הב"ע. וכיון דהתוספות העמידו קושייתם על קושיית הש"ס ולקני בשינוי השם גם מ"א העמידו דבריו על קושי' זו ועל התוספות גופייהו לא קשיא למה לא הביאו ראיה מקושית הש"ס וליקני בשינוי מעשה היינו דהתחלת דבריהם כתבו כן בגזל והקדיש לקרבן. אע"ג דקני ע"י ייאוש ושינוי השם דמעיקרא נקרא חולין והשתא הקדש. מ"מ אי ייאוש לא קני והקנין נגמר על ידי המצוה דאיכא שינוי השם הוי מצוה הב"ע ע"ש. א"כ התו' תחלת דבריהם בהקדש מיירי בשינוי השם ע"ז רצו להביא ראיה מאוונכרי ג"כ משינוי השם. אע"ג דאין חילוק בין שינוי השם לשינוי מעשה. מ"מ ניחא להם להביא ראיה מענין שדברו ממש. ולכן המ"א נגרר אחר דבריהם הואיל שמדבריהם נובע הדין לענין ברכה. ועיין במהרש"א במס' ב"ק שהקשה ג"כ קושית מ"א. וע"ש מ"ש ועיין במהר"ם בסכ' שהקשה ג"כ קושי' זו וע"ש מ"ש: