מחצית השקל על אורח חיים תרכג:ב

(ס"ק ב) בזה כו' ומ"ש הב"י די"ח כו' ז"ל הרב"י וכתב בהגמ"ר נראה שאם לא הזכיר של שבת בתפלת נעילה מחזירים אותו. ונראה מדבריו שם שיש חולקים עכ"ל הרב"י וז"ל הגמ"ר פ' במה מדליקין ונראה נמי דאם לא הזכיר של חנוכה במוספים ושל שבת בתפלת נעילה מחזירים אותו דהא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות וה"ה נמי בר"ח שחל בשבת אם לא הזכיר ר"ח בבהמ"ז מחזירים אותו:

יום הוא שנתחייב באכילה (ר"ל אע"ג כשחל ר"ח בחול אם לא הזכיר ר"ח בבהמ"ז אין מחזירים אותו משום דאינו חייב לאכול פת בר"ח משא"כ בשבת אם שכח להזכיר רצה מחזירים אותו דבשבת חייב לאכול פת כדלעיל סי' קפח מ"מ ר"ח שחל בשבת גם בשביל שלא הזכיר ר"ח מחזירים אותו דהא היום חייב באכילה) ור"א היה אומר דאין מחזירים אותו כדאמר הכא דאלמלא שבת אין נביא בר"ח (ר"ל דאמרי' בשבת דף כד א"ר גידל אמר רב ר"ח שחל בשבת המפטיר בנביא בשבת א"צ להזכיר של ר"ח שאלמל' שבת אין הפטרה בנביא בר"ח) ולהכי אין מזכירים של ר"ח ה"נ אי לאו שבת אין אכילה היום וניהו דטעון הזכרה מיהו אין מחזירים עכ"ל הגמ"ר. והבין הרב"י דהר"א שכתב דאין מחזירים לא קאי על ר"ח שחל בשבת לחוד אלא קאי על כל מה שכתב הגמ"ר דמחזירים ס"ל לר"א דאין מחזירים ופליג גם על ההזכרה של שבת בנעילה ואף ע"ג דסיים הר"א ה"נ אי לאו שבת אין אכילה היום דמזה משמע דמיירי בהזכרת ר"ח שחל בשבת בבהמ"ו מ"מ ס"ל להרב"י דפליג גם על ההזכרה בנעילה והא דנקט לשון השייך בבהמ"ז של ר"ח משום דראייתו ממפטיר בר"ח נקט ג"כ ר"ח וה"ה די"ל כן לענין נעילה דאי לאו יוה"כ אין נעילה בשבת אבל מ"מ חולק וס"ל דר"א לא פליג כ"א אהזכרה של ר"ח שחל בשבת בהמ"ז אבל בהזכרה בנעילה מודה דמחזירים אם לא הזכיר שבת דהא ראיית ר"א מר' גידל א"ר כו' המפטיר כו' ושם איבעי' מהו להזכיר של חנוכה במוסף כיון דליכא מוסף בחנוכה אין מזכירים או דלמא כשחל בשבת או בר"ח יום הוא שנתחייב בארבע תפלות ובעי למפשט מהא דרב גידל אמר רב כו' המפטיר כו' וה"ה דאין מזכירים חנוכה במוסף. ודחי מי דמי התם ליכא נביא בר"ח כלל דהכא בחנוכה איכא הזכרה בתפלה בערבית ושחרית ומנחה. לכן גם במוסף מזכירו. והכי קי"ל. וא"כ ה"ה בנעילה אין לר"א ראיה מרב גידל א"ר כו' דג"כ י"ל כיון דאיכא הזכרה של שבת בשאר תפלות מודה ע"כ הר"א דגם בנעילה מחזירים דשפיר י"ל יום הוא שנתחייב בד' תפלות:

ועמ"ש לעיל סי' קפח ס"ק י"ב. ומ"ש הגמ"ר דאם לא הזכיר של חנוכה במוספים דמחזירין לא קי"ל הכי ועיין טעמו של הגמ"ר לקמן סי' תרפ"ב בט"ז: