מחצית השקל על אורח חיים תרטו:ג

(ס"ק ג) מובטח כו' ובעל הלבוש כתב כו' וז"ל הלבוש ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עוה"ב ויראה זרע יאריך ימים שוודאי י"ל הרבה זכיות שהגינו עליו. ויש פנים ג"כ לאידך גיס' כשעלתה לו שנה אדרב' ידאג יותר ויפשפש במעשיו ויתקנם. שמא קיבל זכיותיו שחסו על חייו ונשאר ערום ממצות שכבר קיבל שכרו עכ"ל. דמ"ש ויש פנים גם כן לאידך גיס' כו' הוא נגד דברי הגמ'. דהאמרי' עלה כי אתי ר' דימי אמר מפיש חיי סגי ומסגי בנים ובני בנים. וכתבו התוס' רמז לדבר יראה זרע יאריך ימים עכ"ל. ואם יש לחוש שנשאר ערום מן המצות איך יבטח דמפיש חיי כו' וגם על פי' אח' דזכיותיו הגינו עליו. דמשמע דמן השמים השביעוהו והראוהו שאין ה' חפץ בשמושו והיה חייב מיתה לולי שהגינו עליו זכיותיו לא משמע כן מפירש"י שכתב ז"ל על מ"ש תדע שהוא בן עוה"ב שכל העולם רעב והוא שבע. כתב רש"י שלא מדעתו השביעוהו ואף על פי כן עלתה לו שנה יש לדעת שצדיק גמור הוא עכ"ל. לשון זה משמע דהראוהו דא"צ עינוי דבלא"ה צדיק הוא. ולא שתחלה נקנסה עליו מיתה. אבל הפר"ח הסכים עם פי' א' של הלבוש. דאיך מן השמים משביעים לצדיק במידי דטומאה וקרי. אע"כ דתחלה הראו לו שאין ה' חפץ בשמושו אלא שיש לו הרבה זכיות והם הגינו עליו עיין שם: