מחצית השקל על אורח חיים תרטו:ב

(ס"ק ב) ידאג כו' אין חפץ בשמושו. וז"ל מהרי"ל בתשובה סימן ר"ד אשר שאלת מאן דחזי ביומא רבא או בליליא. פשיט' דאין חילוק בין יום ללילה. דרעב. (ר"ל דאמרינן שם סוף יומא אהאי דרוא' קרי ואם עלתה לו שנה מובטח שהוא בן עוה"ב. תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע וכמ"ש מ"א בס"ק שאח"ז. ורעב ר"ל מתשמיש) ועיקר רעבון תשמיש הוא בלילה. וסיים וז"ל ואסר שאלת יש לו לדאג ויפשפש במעשיו ויחזור מעבירות שבידו ויסגף עצמו במה שאפשר לו. כן שמעתי על בעלי הוראה דאתרמי להו. וזמנין אתי נמי מרוב טרחא. או מרוב אכילה ובשבעה דרכים בודקין את הזב. והוא במס' זבים פ"ב משנה ב') וכלן מרגילים לכך. דאפילו כה"ג קודם ז' ימים מונעים ממנו כ"ד הרגילים להרבות זרע. (וע"כ ט"ס יש פה דאדרב' כל ז' ימים לא היו מונעים ממנו מאכל כ"א ערב יוה"כ עם תשכה כדאי' ביומא דף י"ח ע"א. וגם היו מונעים אותו ערב יוה"כ ממאכלים המרבים זרע. וכן פסק הרמב"ם פ"א מהלכות עבודת יוה"כ. ואפשר דמהרי"ל היה מפרש דדברים המרבים זרע היו מונעים ממנו כל ז' ימים. ובערב יוה"כ הוסיפו דאפילו דברים אחרים שאין מרבים הזרע היו ממעטים ולא היו מניחים לו לאכול הרבה כדי שלא יבא לידי שינה) ומ"מ לא יתייאש מן הפורענות ומן הרחמים וישוב אל ה' בכל נפשו כי חנון ורחום הוא כו' עכ"ל. משמע קצת מדבריו דאם יש לתלות בא' מן ז' דברים שבודקין הזב תולין בו ואין זה סימן שמן השמים השביעוהו לא לרעה ולא לטובה כי הוא היה גרמא בניזקין: