מחצית השקל על אורח חיים תריג:יא

ס"ק יא לא תנגב כו' ליכא אסורא כ"כ כמו בסחיטה לכן לא חששו כ"א לאיסור חמור דהיינו סחיט' ולכן הקילו בש"ס בט"ב דליכא איסור סחיטה אע"ג דאיכא איסור רחיצה. וכמ"ש רמ"א לעיל סימן תקנ"ד סעיף י"ד:

והרי"ף כתב כו' צריך אני להציע דברי הש"ס והרי"ף איתא ביומא דף ע"ח ע"א זעיר' ב"ח א"ל לר"י ברי' דריב"ל בר אריא תא וא"ל מלתא מעלייתא דעביד אבוך מטפחת ה"ל בערב יוה"כ ושורה אותה במים ועוש' אותה כמין כלים נגובים למחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו. ערב ט"ב שורה אות' במים (ולא מצריך לעשותה כמין כלים נגובים) למחר מעבירה ע"ג עיניו כו' א"ל ר' יעקב לר"י ב"ת איפכא אמרת לן (פירש"י דבט"ב אמרת שעשאן ככלים נגובים. וביה"כ לא אמרת דעשאן ככלים נגובים ) ואותבינך סחיטה. ר"ל דביוה"כ כיון דאיכא איסור סחיט' ואם לא עשאן ככלים נגובים ויש בו מים במפה ע"י קינוח פניו ידיו ורגליו יבא לידי סחיטה. ולפ"ז אי עשאן ככלים נגובים אע"ג דעדיין לחים קצת מ"מ תו ל"ל לסחיט' ושפיר דמי. אבל ל"א כ' רש"י ששמע דה"ג ערב יוה"כ מביאים לו מטפחת ומקנח בה ידיו ולמחר מעבירה ע"ג עיניו. (ולפי זה לא הותר כלל לקנח במפה שרויה במים אלא במפה המלוכלכת קצת מחמ' קינוח ידיו) ובט"ב היה שורה אותה ערב ט"ב ועושה אותה כמין כלים נגובים ולמחר כו'. וע"ז א"ל איפכא א"ל דביוה"כ היה שורה ערב יוה"כ מפה ועושה אותה כמין כלים נגובים כו' ואותבינך סחיט' כו'. וא"כ ללשון זה אפילו לשרות במים ולעשות כמין כלים נגובים אשור משום סחיטה. אבל לקנח ידיו במפה יבש' ערב יוה"כ ולהעבירה ע"ג עיניו ביוה"כ גם ללשון זה מוחר. וז"ל הרי"ף זעירא ב"ח א"ל לר"י בריה דריב"ל כו' ערב ט"ב מביאים לו מטפחת ושורה במים ומקנח בה ידיו ורגליו ולמחר מעבירה ע"ג עיניו. ערב י"כ שורה אותה במים ועושה אות' כמין כלים נגובים. למחר מעביר' ע"ג עיניו כו' ואסיקנ' דבערב ט"ב שורה אותה במים ועושה אותה כמין כלים נגובים. וערב יוה"כ מקנח בה פניו ידיו ורגליו ולמחר מעביר' ע"ג עיניו. אבל אין שורה במים מעיקרא דחייש לסחיטה בשע' שהוא מעבירה ע"ג פניו וכן הלכת' עכ"ל הרי"ף. והעתיק מ"א מסקנת הרי"ף. אך לשון זה של הרי"ף קשה להולמו. ומצאתיו בלחה משנה פ"ג מהלכות שביתות עשור דין ה' וז"ל ואע"ג דכ' (בדברי הרי"ף) בדפוס ווינעציא ואסיקנ' דבערב ט"ב שורה במים כו' וודאי דאינו דברי הרי"ף ז"ל אלא ט"ס הוא או הגה"ה מאיזה תלמיד שאותן הדברים על הגרסא שכתב רש"י ששמע ודברי הרי"ף הם כגרס' דא"ל לרש"י והם דברים חלוקים הרבה וא"כ וודאי דהך ואסיקנ' שכתב שם סותר הגרס' שכתב הרי"ף ז"ל קודם ובוודאי דלאו דברי הרי"ף הם ובדפוס קונסטנטינא ליתא ובודאי דדעת הרי"ף דבערב ט"ב שורה במים ולא יעשנה ככלים נגובים וביוה"כ יעשנה ככלים נגובים עכ"ל לחם משנה מ"מ דברי מ"א הם אמת לפי הגרס' ששמע רש"י. אך מכ"ז אין ראיה להקל נגד הגמיי' וסמ"ק דניהו דמדינא שרי מ"מ דבריהם אמורים מצד חומרא דיש להחמיר לדידן אע"ג דמדין הש"ס מותר. וכנראה מדבריהם שהביא הרב"י. אלא דמסברא י"ל ניהו דהחמירו אם שורה מפה מעיו"הכ ועושה כמין כלים נגובים. מ"מ אם אינה שורה רק מקנח בה ידיו מערב יוה"כ דל"ל כ"ה לסחיטה מודו דשרי אפילו לדידן. אולי כוונת מ"א דגם לדידיה הוי קשיא האי ואסיקנא כו' שכתב הרי"ף דהא לפי גרסתו אפילו לשרות המפה מערב יוה"כ ולעשותה כעין כלים נגובים שרי. לכך הוי מפרש דהאי ואסיקנ' כו' אין הכונה דכן אסיקנ' בש"ס דוודאי מדינא דהש"ס מותר מערב יוה"כ לשרות' ולעשותה ככלים נגובים. אלא ואסיקנ' רבנן בתראי דהוי אחר סתימת הש"ס ומצד החומרא החמירו וכדעת הגמיי' וסמ"ק:

ומ"מ התירו לקנח ידיו במפה בערב יוה"כ ולמחר מעבירה ע"ג עיניו. ובזה א"ש דברי מ"א שכתב על דברי רמ"א שהם מועתקי' מהגמיי' וסמ"ק:

והרי"ף כ' כו' דגם רמ"א והגמיי' וסמ"ק מודים דמותר לקנח במפה ידיו ערב יוה"כ ולהעביר' ע"ג עיניו ביוה"כ. דהרי גם הרי"ף מן המחמירים יותר מאשר החמיר הש"ס כדברי הגמי"י וסמ"ק ואפ"ה התיר כה"ג: