מחצית השקל על אורח חיים תריג:י

(ס"ק י) דלמעט כו' ולענין מעשה נ"ל להחמיר כו' ולא ידעתי מאי חומרא כו' ועיין סי' תצ"ח כו'. ר"ל ודאי לדינא מודה מ"א להב"ח דאם אפשר להקיף עדיף מלעבור במים אע"ג דמרבה בהילוך. אלא דקשיא ליה למ"א לשון הב"ח שכתב נ"ל להחמיר. וקרי לזה חומרא שיקיף ולא יעבור בשלמא אי לרמ"א הוי הדין הברירה אם ירצה יקיף ואם ירצה יעבור שייך לשון חומרא דדוקא יקיף ולא יעבור. אבל כיון דלרמ"א הדין להיפך דדוקא יעבור ולא יקיף לא יפול על דין הב"ח לשון חומרא ומ"מ מייתי מ"א ראיה לדברי הב"ח דדינו אמת דעדיף להקיף מסי' תצ"ט וסי' תק"י:

וגזרה דלמא כו' ואתי לידי סחיטה כדאי' בגמ' ר"ל בשבת פ' אלו קשרים דף קי"ג ע"ב אר"א אמר ר"ה היה מהלך בשבת ופגע באמת המים אם יכול להניח רגלו ראשונה קודם שתיעקר שניה (פירש"י שאין רחבה יותר מפסיעה א') מותר ואם לאו אסור מתקיף לה רבא היכי ליעבד ליקף מפיש בהליכה. ליעבר במים זמנין דמתווסן מאניה (ישרו במים) במיא ואתו לידי סחיטה אלא בהא כיון דלא אפשר שפיר דמי לדלג. והוא מבואר לעיל סי' ש"א סעיף ג'. א"כ ה"ה הכא כשעובר במים י"ל דלמא מתווסן כו' וכן הקשה הרא"ש. ותי' דהכא כיון דלא הותר לו אלא שלא יוציא ידו משפת חלוקו א"ל הכירא ולא גזרינן ע"ש בב"י. עכ"פ עדיף טפי להקיף דליכא חשש סחיטה כלל: