מחצית השקל על אורח חיים תקכז:ב

(ס"ק ב) דייסא נ"ל דאפי' כו' כ"מ בגמ' כו' דאי' דף ט"ז אמר אביי לא שנו אלא תבשיל אבל פת לא ופריך מ"ש פת דלא משום דבעינן מידי דמלפתי. ופת לא מלפתי. והא דייסא נמי לא מלפתי דאר"ז הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא (ור"ל שמלפתים פת עם דייסא) ואר"נ בריה דר"ז משמיה דאביי מערבים בדייסא אלא מידי דלא שכיח בעינן ופת שכיח ודייסא לא שכיחא א"ד אבל פת לא מ"ט אילימא מידי דלא שכיח בעינן והא דייסא לא שכיח ואר"נ בריה דר"ז משמיה דאביי אין מערבים בדייסא אלא מידי דמלפת בעי' ופת ודייסא לא מלפתי ופסקו הפוסקים כלשנא בתרא דבעי' מידי דמלפת ומ"מ מוכח מלשנא קמא דמידי דמלפת היינו מה שכל העולם מלפת בו אבל אם פרטיי' מלפתים בו ל"מ ובטלו דעתן דאל"כ מאי פריך ללשנא קמא והא דייסא דלא מלפתי ואפ"ה אמר אביי דמערבים בדייסא והא אביי בבבל היה דשם מלפתי' ולדידהו אמר דמערבים בדייסא דהא הם מלפתים בדייסא ולהכי קרי ליה ר"ז טפשא דאכלי נהמא בנהמא אע"כ דגם בני בבל בטל' דעתן ואפילו לדידהו ל"מ מידי דמלפת ובזה לא מצינו דלשנא בתרא חולק:

רש"י כ' כו' שהוא מוכחא מלתא כו'. ר"ל שרש"י כ' אהא דאמרי' פת לא מלפתא וז"ל הלכך לא מוכחא מלתא היא שהרי בכל יום יש לחם עכ"ל. וכ' מהרש"א וז"ל אין פי' שהרי הוא בכל יום ושכיח. דהא קאמר בדייסא נמי דלא מלפתים ולא שכיח. אלא ר"ל שהרי הוא עשוי בכל יום בחול ואינו עשוי לשבת כמו דבר המלפת שעשוי לשבת:

ומוכח מלתא והשתא דייסא נמי דלא מלפתי עשוי בכל יום בחול ואינו עשוי לשבת. מיהו לא שכיחא היא עכ"ל: