מחצית השקל על אורח חיים תקכו:יג

(ס"ק יג) וחוזרים כו' חוץ לד"א כו' היינו כמסקנת המ"מ שהביא הרב"י. אע"ג דתחלה עלה על דעת רמב"ן דהכא דומה למ"ש בסי' ת"ז דכל היוצאים ברשות חכמים כגון חכמה הבאה לילד יש להן אלפים אמר לכל רוח ממקום שהן עתה בה. אך אם אותן אלפים שיש לה הם מבולעים תוך תחום העיר שהיתה בין השמשות. כגון שאין מן המקום שהיא עתה בה עד עיר שהיתה בין השמשות ד' אלפים אמה. נמצא כשכלין אלפים אמה שי"ל עכשיו מקומה שהיא עתה עומדת תוך ב' אלפים אמה מעירה שהיתה ב"ה. אז מותרת לחזור לעירה שהית' ב"ה וה"ה כאלו לא יצאה ויש לה מעירה ב' אלפי' אמה לכל רוח אבל אם כשכלו הב' אלפים שיש לה עכשיו. ועדיין היא חוץ לתחום עירה שהיתה ב"ה. דהיינו שיש בין המקום שהיא עכשיו ובין עירה ד' אלפים או יותר. אין לה אלא ב' אלפים ממקום שהיא עכשיו וה"ה הכא. או דלמא די"ט דדבריהם הוא וכדי שלא תהא מכשילן לע"ל אפי' היא מעירה יותר מד"א אמה מ"מ מותר לחזור והניח הדבר בצ"ע אבל מ"מ סיים ונראה להקל ומדסתם הרב"י וכ' וחוזרים למקומן משמע אפי' רחוק וכמסקנת מ"מ. ועיר העשוי' כקשת בענין שמודדים כו'. ר"ל דהבתים בנוים בעיגול כעין קשת אבל במקום היתר ליכא בתים אלא פרוץ מבואר לעיל סי' שצ"ח דלאותן בעלי בתים העומדים בקשת לפעמים מודדים להם אלפים אמה מפתח בתיהם ולפעמים מקילים ומודדים להם מן היתר ע"ש. לכן כ' מ"א בענין שמודדים מן הקשת ר"ל כה"ג שהדין שמודדין מן הקשת ולא מן היתר:

דהא יכולים לילך דרך הקשת ר"ל דרך הבתים מבית לבית עד סוף הקשת והבית אשר בסוף הקשת ודאי מודדים האלפים אמה מביתו משא"כ אם ילך מיד מביתו באמצע העיר עד סוף הקשת ימדדו לו האלפים אמה מביתו. ואפשר אם ילך דרך הבתים לא יצטרך כלל לילך ח"ל ואת"ל שהקברות רחוק ואפי' ילך דרך הבתים יצטרך לילך ח"ל מ"מ ימעט בהליכתו ח"ל אם ילך דרך הבתים יותר מאם ילך מביתו באמצע העיר עד סוף הקשת: