מחצית השקל על אורח חיים תקכו:יב

(ס"ק יב) מותר כו' כמו בחליצה. ביבמות דף ק"ו ע"ב והכי קי"ל באה"ע סי' קס"ט סעיף נ' אם יבמה נפלה לפני יבם שאינו הגון לה. והוא אינו רוצה לחלוץ אלא א"כ תתן לו מאתים מטעין לו וא"ל שתתן לו אחר החליצה מאתים ובאמת אחר החליצה א"צ ליתן לו כלום. וכן עושים כאן דלצורך מצוה מותר. וכתב הרב"י שם הטעם דרש"י כ' הטעם דשכר שבת אסור משום דהוי כעין מקח וממכר. והא מקח וממכר גופה אין אסורה כ"א מדרבנן והוי שכר שבת כעין גזרה לגזרה. וע"כ הא דאסור שכר שבת אינו אלא חומרא בעלמא. לכן במקום מצוה מותר אלא שהט"ז כתב לקמן סי' תקפ"ה הלא המתירים לדבר מצוה צריכים ליישב דעת האוסרים מדתני' השוכראת הפועל לשמור פרה אדומה או זרעים לצורך העומר אין נותנים לו שכר שבת אף על גב דהוי לצורך מצוה. ולכן מסיק דלא הותר אפי' לדעת המתירים לצורך מצוה דוקא מצוה שהוא חובת היום כגון תקיעת שופר בר"ה וצ"ל דה"ה הכא דהמת מוטל לפניו ועליו לקברו היום שלא לעבור על לא תלין הוי מצוה שהיא חובת היום: