מחצית השקל על אורח חיים תקכו:יד

(ס"ק יד) כלי כו' דמלאכתן להיתר כו' בו ביום. אי נמי מותר כו' כצ"ל. והם שני טעמים וז"ל הרמב"ן שהביא הרב"י ועוד כתב (ר"ל הרמב"ן) בתשובה שכלי הקבורה שהוליכו עמהן חוץ לתחום שמותרים ג"כ להחזיר אותן למקומן מאחר שמלאכתן להיתר שמא יצטרך להם למת אחר בו ביום וכן נמי שמא יגנובו ואפי' הי' בית סמוך לחומה המשתמר להם מותר להחזי' בבית שירצו דגבי דבר שמלאכתו להיתר כל מחמה לצל שרי לא אמרינן אם אפשר להצילן מן החמה בטלטול מועט לא יטלטלה יותר כו' עכ"ל הרי לטעם שלא יגנובו אם היה בית המשתמר סמוך לחומה הי' אסור לטלטלן יותר מאותו בית משא"כ לטעם דהוי מלאכתו להיתר אפי' יש בית כו' מ"מ מותר להחזירן למקומן מ"מ לענ"ד אם יש בית המשתמר תוך התחום אסור להוציאן ח"ל כדי להחזירן למקומן וע"ל סי' ת"ז:

משמע דבסכין כו' ועמ"ש סי' של"א ר"ל דשם הביא דעת מהרש"ל דמתיר לטלטל סכין של מילה אחר המילה כיון דקי"ל אין מוקצה לחצי שבת כמ"ש סי' ש"י וכיון דב"ה לא היה מוקצה דהא היה מוכן למול בו א"כ אפי' אחר המילה אין בו משום מוקצה דא"כ לפ"ד מהרש"ל למה הוצרך הרמב"ן ליתן טעם דמלאכתן להיתר שמא יצטרך כו' ת"ל משום דאין מוקצה לחצי שבת והיו מוכנים לקבור בהם אותו מת א"כ נשארו בהיתרן כמו סכין של מילה (ויש להנדס בזה דילמא איצטריך לטעם דהוי מלאכתו להיתר כו' אם מת ביו"ט דהיה ב"ה מוקצה ואינו דומה לסכין ש"מ שידע ב"ה שיצטרך הסכין למילה ולא היה ב"ה מוקצה) א"ו דאין זה ענין למוקצה לח"ש דמוקצה לח"ש היינו בדבר שלא היה דעתו עליו משום שלא היה ראוי. אם כן אם היה ב"ה ראוי והיה דעתו עליו כגון גרוגרות וצמוקים יבשים ב"ה. ובשבת ירדו עליהם גשמים ונעשו אין ראוים והיו מוקצה אם אח"כ בשבת שוב נתייבשו יחזרו להתירן משא"כ סכין ש"מ (וה"ה כלי קבורה) שהוא מוקצה מ' חסרון כיס ניהו דב"ה היה מוכן למול מ"מ כשמל חוזר להיות מוקצה מ' חסרון כיס מידי דהוי כלי שמלאכתו לאיסור דמותר לטלטל לצורך גופו ומקומו כדלעיל ר"ס ש"ח אם טלטלו לצורך גופו או מקומו. שוב נשאר באסורו והוי כלי שמלאכתו לאיסור ואסור לטלטלה מחמה לצל מטעם הנ"ל ע"ש סי' של"א האריך עוד: