מחצית השקל על אורח חיים תקטז:א

(ס"ק א) ואע"ג דחזי' לבהמה כו' וראי חטין ניהו דחזיין לבהמה. מ"מ כיון דאין דרך ליתן חטים לבהמה אסור לשלחן:

דהא בלא"ה חטין ראויים לעשות מהם קליות ואפ"ה אסור לשלחן כיון דאין רגילות לעשות מהן קליות וכמ"ש מ"א בסי' תקי"ז ס"ק ב'. אבל בשעורים א"ש דברי מ"א דשעורים הן מאכל בהמה. ואין כוונת מ"א להקשות על דברי ש"ע כ"א דינא אתי לאשמועינן וה"ק ואע"ג דחזיין לבהמה דהיינו שעורים גם בהכי מיירי ש"ע דאסור לשלחן. כמ"ש ס"ס תקי"ב דקי"ל כר"י הגלילי דדרש לכם ולא לכלבים ואסור לעשות מלאכה בשביל בהמה. שהוא רשות א' לשבת דליכא איסור הוצאה מותר לשלחן. והיינו דוקא בשעורים. אבל חטים כיון דאין עומדים לבהמה בלי איסור הוצאה אסור לשלחן כנ"ל: