מחצית השקל על אורח חיים תקטו:כה

(ס"ק כה) מותר בשני. וביש"ש כתב דזהו לדעת רש"י כו' ולשיטתיה אזיל כולי עיינתי ביש"ש ומשמע להיפך וז"ל בפ' אין צדין סי' ח' ודבר שאינו מחובר שהובא לישראל בי"ט א' של ר"ה כתב הרא"ש וז"ל כתב הרז"ה ז"ל שנשאל לפני חכמי לוני"ל ז"ל והשיבו שמותר בי"ט שני. מפני שאין כו' אלא כעין קנסא שמא יאמר לו להביאן ודיין שקנסו אותו בי"ט א'. וכן י"ט א' וב'. ומזה יש ללמוד דכ"ש דלא בעי' כ"ש גבי תחומין עכ"ל הרא"ש וכתב ע"ז יש"ש ולפי סברתו מאחר דלא קי"ל כוותיה בתחומין אלא מצריכי' להמתין כ"ש בתחומין. כ"ש שיש לאסור בשני י"ט של ר"ה. אבל אני אומר שאין זה כ"ש דב' ימים של ר"ה יש להקל דאפשר דלא עדיפא משני י"ט של גליות לאותו שהובא בשבילו שאסור לר"ת ובתחומין מודה. ה"נ הכא אבל בכ"ש שהוא איסור היום וא"כ מאחר שאסרי' לאותו שהובא בשבילו אותו יום. בכ"ש נמי הוא בכלל. ותדע שסברא זו נכונה שהרי הר"ן כו' עכ"ל יש"ש. ולפענ"ד מ"ש וביש"ש כתב היא ט"ס וצ"ל ספר אחר אשר לא ידעתיו. ובלבוש כתב להיפוך וז"ל כיון שהפוסקים כ' טעם ההיתר דהא אין אסורו אלא שמא יאמר לגוי כו' כמ"ש מ"א ס"ק ה' ואין חשש זה כדאי לחשבו לאיסור ממש. ואינו אלא כעין קנס ודי שקנסוהו ביום א'. א"כ י"ל דוקא לטעם זהו שהו' דעת ר"ת יש להקל. אבל לדעת רש"י וכוותיה פסק הרב"י ר"ס זה טעם שלא יהנה ממלאכת י"ט אפשר דאסור בי"ט שני של ר"ה או שבת וי"ט הסמוכים והניחו בצ"ע. ועיין מ"ש בס"ק כ"ו: