מחצית השקל על אורח חיים תקטו:כד

(ס"ק כד) ואם כו' וביש"ש פסק כדעת המתירים. היינו בסי' שכ"ה שהובא שם בזה פלוגתא דתנן בשבת דף קנ"א גוי שהביא חלילין לא יספוד בהן ישראל אא"כ באו ממקום קרוב. ושאל הש"ס מאי ממקום קרוב ואמר שמואל חיישינן שמא חוץ לחומה לנו וקי"ל כשמואל דתניא כוותיה. ופירש"י דחיישי' ר"ל לקולא ואשכחן כה"ג ל' חיישינן לקולא. ר"ל דמספקא אנו תולין להקל שלנו חוץ לחומה תוך התחום. וא"כ לדעת רש"י בכל מקום שיש ספק אם בא מח"ל אנו תולין להקל וא"צ להמתין כ"ש. אבל הרי"ף פי' כפשוטו חיישינן לחומרא וכוונת שמואל במ"ש שמא חוץ לחומה לנו. אפי' ראינו שבאו בשבת בהשכמה לא תימא שוודאי אתמול לעת ערב היו תוך התחום. אלא חיישינן שמא היו רחוק מן העיר והלכו כל הלילה ולנו סוף הלילה חוץ לחומה ולכן באו בהשכמה וצ"ל כ"ש. א"כ להרי"ף כל ספק ח"ל צריך להמתין כ"ש. ופסק יש"ש כדעת רש"י:

דבי"ט שני יש להקל דהוי ס"ס. וא"ל ניהו דהרב"י בסי תצ"ז כ' כן. מ"מ הא מ"א בסי' תצ"ז ס"ד ד' הביא בשם יש"ש. דספק מוכן בי"ט שני לא הוי ס"ס והסכים מ"א עמו. מ"מ כאן מסכים מ"א להתיר בי"ט שני:

לדעת הרב"י שפיר הוי ס"ס. ולדעת יש"ש דלא הוי ס"ס. מ"מ לדידיה אפי' ביו"ט א' מותר בלילה וא"צ להמתין כ"ש. וכיון דלכל מר מותרים מקילינן. וכה"ג כתב מ"א לעיל סי' קפ"ד והביא דמיון לזה מדברי ת"ח כלל למ"ד דין י"ג: