מחצית השקל על אורח חיים תקטו:א

(ס"ק א) אסור כו' משום מוקצה אף על גב דאפי' במוצאי יום טוב אסור בכדי שיעשה אי משום שלא יהנה ממלאכת י"ט לדעת רש"י או לר"ת שלא יאמר לגוי להביאן לו. כ"ש שבי"ט עצמו אסור בלי טעם מוקצה. ודאי לדעת יש"ש בס"ק שאח"ז איכא נ"מ במאי שאסור משום מוקצה דעי"ז אפילו בטלטול אסור. אבל לדעת הרי"ף והרא"ש דס"ל דכל שאסור באכילה גם בטלטול אסור תיקשי ל"ל טעם מוקצה. וכן לדעת רוב הפוסקים אליביה דר"ת דס"ל דלמי שלא הובא בשבילו מותר דל"ל שמא יאמר לגוי כו' דאין אדם חוטא בשביל אחר. א"ש דאיצטריך לטעם מוקצה. אבל דברים אלו שאסור משום מוקצה הם דברי רש"י שם אהא דר"פ לדידיה תיקשי ל"ל לטעם מוקצה. וצ"ל דנ"מ אם תלשן או צדן גוי לצורך עצמו דמותרים לישראל כמ"ש סעיף ב'. מכל מקום ביום א' אסורים משום מוקצה כמבואר שם וכ"כ הר"ן שם בפרק א"צ:

דמוקצה כזה אפילו ר"ש מודה וא"כ לדעת המתירים מוקצה בי"ט בסי' תצ"ה דפסקו בי"ט כר"ש מ"מ מוקצה כזה אסור אפי' לר"ש והטעם כתב רש"י שם דף כ"ד ע"ב וז"ל ואפי' לרש"י יש מוקצה בגרוגרות וצמוקים (דדחינהו בירים וכמבואר לעיל סי' שיו"ד סעיף ב') ומחובר כגרוגרות וצמוקים דמי מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתיה ולא תחלק במחובר בין שלו ובין של גוי עכ"ל וביאר דבריו הרב"י בסי' שיו"ד וז"ל כיון שע"י לקיטתם ניתרים ואסור ליהנות מהן במחובר. ומאחר שלא לקטן ה"ל כאלו דחינהו בידים ופירש שאין רוצ' ליהנות מהן. הלכך אפילו לקטן גוי אסורים כו' ומש"ה גזרו בכל מחובר אפילו היכי שלא הי' בידו ללקטן דלא פלוג רבנן כו' ונראה דמה"ט איכא מוקצה בדבר המחוסר צידה אפילו לר"ש עכ"ל הרב"י: