מחצית השקל על אורח חיים תקיא:יא

(ס"ק יא) ואסור כו' שהריח הוא שם ר"ל הריח שיוצא ע"י המלילה כבר הוא כנוס תוך העשבים וע"י המלילה מוציאו. ואין כאן דבר חדש:

עיין סי' תרנ"ח. דשם הביא בשם מהרש"ל שכתב דדוקא כשמניחו על הבגד היה כוונתו כדי שיריח הבגד הוא דאסור. אבל אי לא נתכוין לזה אע"ג דהוי פסיק רישיה מותר והסכים עמו הט"ז פה ע"ש אבל מ"א בסי' תרנ"ח חולק על מהרש"ל ואוסר אפי' אינו מתכוין ע"ש:

ופשוט דאסור ליתן כו' ובט"ז הוסיף עוד דאפי' נותן לתוך המים דבר המריח מערב י"ט אסורים לרחוץ עם אותן המים בי"ט דמוליד ריח בידיי ובתשו' ה"ה ת"צ סי' צ"ב חלק עליהם דאפי' נותן דבר המריח במים בי"ט מותר וכן שרי לרחוץ בהן. דל"ש מוליד ריח לא במים ולא בגוף אדם ע"ש ראייותיו: