מחצית השקל על אורח חיים תקו:ט

(ס"ק ט) מן המשויר חלה אבל אסור כו' זה גם בחול אסור כמ"ש הרא"ש דגבי חלה כתיב ראשית לכן בעינן שיהיו שירי' ניכרים דהיינו לאחר שהפריש חלה ישארו שירי'. וכן מבואר בי"ד וכן דייק לשון רמ"א שכ' מפריש מן המשויר. משמע קצת מן המשויר ולא כולו. אולם הרב"י הקשה על הטור שהביא תחלה דעת ר"ח דבחלת ח"ל אפי' לש מעי"ט מותר להפריש חלה בי"ט כיון דאוכל והולך ואח"כ מפריש אין ההפרש' מיקרי תיקון. אבל הרי"ף ורש"י אוסרים. וכ' עוד ור"ח כ' בשם רש"י דאפי' מה שאוכל ומשייר החלה הוי בכלל אין מגביהים תרומות ומעשרות. וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב שלא להפריש אלא אוכל ומשייר עכ"ל הטור. וכתב הרב"י ואע"ג דלר"ח בשם רש"י לאכול ולשייר נמי אסור לא חש רבינו לאותו סברא דחומרא גדולה הוא. ואפשר דתיקון זה שכתב רבינו מהני גם לפי מ"ש ר"ח בשם רש"י כו' דהאי אוכל ומשייר שכ' ר"ח היינו שאוכל כל הפת ומשייר כדי חלה לבד או מעט יותר דה"ל כמפריש ממש ואוכל ומשייר שכתב רבינו היינו שמשייר הרבה יותר מכדי חלה דתו לא הוי כמפריש חלה בי"ט שהרי במוצי"ט מפריש חלה מתוך פת מרובה. והכי דייק לשון רבינו כו' עכ"ל הרב"י. נראה. דתי' בתרא נרא' עיקר בעיני הרב"י. ולפ"ז מי שרוצה לצאת גם ידי הר"ח בשם רש"י צריך להניח הרבה יותר משיעור חלה. אבל הב"ק תולק על הרב"י ומפרש דברי הר"ח בשם רש"י דאוסר אלא לפי שיטת רש"י דס"ל בחול סגי אם מניח רק כדי חלה מצומצם. דס"ל דכה"ג לא בעי' שיהיו שירי' ניכרים. וע"ז כ' דבי"ט אסור כה"ג דזה הוי כהפרשה. אבל לדידן דס"ל כהרא"ש דגם בחול צריך להניח מעט יותר משיעור חלה כנ"ל כה"ג מודה הר"ח בשם רש"י דגם בי"ט מותר דלא נראה כמפריש וא"כ א"ש דברי הטור דאם מניח מעט יותר משיעור חלה יוצא אליבא דכ"ע וא"צ להניח הרבה יותר משיעור חלה: