מחצית השקל על אורח חיים תקו:י

(ס"ק י) ומותר לאפות. וב"ח פסק כמרדכי כו' דהמרדכי כתב דאין לאפותה בי"ט דאין יכול לאוכלה כו' ותמה עליו הרב"י וז"ל אמאי אינו יכול לאוכלה הרי בח"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש כו' עכ"ל ולכך פסק רמ"א דלא כמרדכי וכ' שמותר לאפותה. אך הב"ח הסכים עם המרדכי וכ' שכוונת המרדכי שאין יכול לאוכלה ר"ל עכשיו קודם האפיה א"כ גם האפייה אסורה. דהוי כמו עיסה חציה של גוי כו':

ממתני' פ"ג דפסחים דף מ"ו ע"א תנן כיצד מפרישים חלה (בפסח) בטומאה (ר"ל כשעיסה טמאה) רא"א לא יקרא לה שם חלה עד שתאפ' דאם יקרא לה שם חלה אין לו תקנה דהא לאפותה א"א כיון דטמא' היא לא חזיא למידי ואם יניחנה עיסה תחמיץ ויעבור על בל יראה לכן לא יקרא עליה שם חלה ויאפה כל העיסה ואחר האפיה יפריש חלה. והא התם ג"כ אפשר לחלק העיסה דהיינו להפריש החלה. אלא דאיסורא דחמץ רביע עלה ואפ"ה מותר לאפות כל העיסה יחד ע"כ דלא דמי לעיסה חציה של גוי וה"ה הכא ועמ"ש הט"ז אך נסתפקתי לא ידעתי גם לדעת הב"ח למה לא יהיה מותר להפריש בעודה עיסה קצת יות' משיעור חלה. ושאר העיס' יאפה. ואחר י"ט יפריש ממה ששייר בעודה עיסה או אחר אפיית המשויירת יפריש חלה ומה לי אם משייר מן האפוי ואוכל והולך או משייר מן העיסה:

ומ"כ כו' ומ"מ נ"ל להקל. ר"ל ניהו דלטעם המ"כ אין ראיה מהאי דפסחים דלא כמרדכי. מ"מ מסברא נראה למ"א להקל. דטעם קנס אין הפוסקים מודים לו וכמ"ש מ"א אח"ז. ועבי"ד סי' צ"ט סעיף ה' דאם ביטל איסור בידים אפי' דיעבד אסור משום קנס מ"מ אם ביטל בשוגג מות' ולא קנסוהו. ומ"ש מ"א דבשכח. עמ"ש מ"א סי' תקכ"ז ס"ק וי"ו:

משמע דאין חילוק. וא"כ ע"כ אין הטעם משום קנס: