מחצית השקל על אורח חיים תקו:ח

(ס"ק ח) ולמחר כו' שמא יבקע הנוד. דתנן בדמאי והובא בעירובין דף ל"ז וביתר מקומות. הלוקח יין מבין הכותים קודם שגזרו על יינם. ולאשר חשודים על לפני עור לא תתן מכשול. ואין מפרישים תרומות ומעשרות ממה שמוכרים לאחרים. והוא ע"ש ואין לו כלים להפריש לתוכן תרומות ומעשרות. ס"ל לר"מ דא"ל ברירה לכן מותר לו' שני לוגין שאני עתיד להפריש (דרך משל אם סך הכל מאה לוגין) הן תרומה (כשיעור עין בינוני) וכן אומר על שאר המעשרות אשר צריך להפריש ועל סמך זה מותר לשתות מהיין בשבת והנשאר לבסוף הוברר למפרע שהוא התרומה ומעשר. ור' יודא פליג ואמר אפי' אי אמרי' ברירה מ"מ הא א"ל שמא יבקע הנוד וישפך היין שיהי' תרומה ומעשר ונמצא למפרע שתה טבל. ור"מ לא חייש להכי דהוי מילתא דלא שכיח אבל כאן אף דבשעת אכילה לא עביד איסורא מ"מ לבסוף ודאי לא יוכל להפריש חלה דהא צריך לבער לכ"ע אסור דיאכל טבל למפרע:

דהא אסור ליתן על תנאי כמ"ש לעיל סי' תמ"ח סעיף ג':

שמא יאכלנו כו' והוי דומיא דשמא יבקע הנוד. והכא לכ"ע חיישינן דמלתא דשכיח שהגוי יאכלנו: