מחצית השקל על אורח חיים תצח:י

(ס"ק י) דחיישי' כו' מותר כו' דקי"ל כרב נחמן דאמר בחולין דף נ"א בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים (ר"ל ולד הנולד היום לא חיישי' אגב שיצא מבית הרחם שהוא מקום צר שמא נתרסקו איבריו ביציאתו) ושם בחולין מביא הש"ס סייעתא לר"נ מדתניא ושוין(אפי' למ"ד בבכור שנפל בו מום אין רואי' אותו בי"ט אם הוא מום קבוע להתירו. מ"מ) אם נולד בי"ט ומומו מיד שלא חל עליו שם איסור מעול' ששוחטים אותו בי"ט ותיפוק לי' משום ריסוק איברים אע"כ כר"נ דבית הרח' אין בו משום ריסוק אברי' ודחי דמיירי שהפריס ע"ג קרקע ועי"ז יצא מכלל ר"א וכראיתא בי"ד ולעולם ליתא לדרב נחמן א"כ לפי פסק הלכה דקי"ל כר"נ לא בעינן שיפרוס ע"ג קרקע. מ"מ בי"ט בעינן שיפרוס ע"ג קרקט ועיין פר"ח מה שהקשה ע"ז מש"ס הנ"ל:

וז"ל ד"מ כו' אם רואי' כו' ר"ל בעגל שנולד ושחטוהו באותו יום וראינו שינוי באיברים ונתבאר בסי' תצ"ז הביאו מ"א בסי' זה ס"ק ט"ז. וא"כ מה"ט אין לשחוט עגל שנולד בי"ט שמא ימצא שינוי ויהיה טריפה:

ומטעם זה נסתפקו כו' משום שמא ימצא טרפה כיון דאיכא ריעותא שנרדס. וא"כ ה"ה הכא. ואע"ג דבעוף הנררס גופיה קי"ל דמותר לשחטו ב"ט כבר כתבו מ"א בס"ק ט"ז לחלק דעגל שנולד גרע כו' וכוונת ד"מ כיון דחזי' דעכ"פ בעוף הנדרס נסתפק הש"ס לאוסרו בי"ט מזה נשפט דבעגל שנולד יהיה ודאי אסור לשוחטו בי"ט כיון דגרע מעוף הנדרס. וי"ל שסמך כו' ולכן עגל כו' ר"ל דסמך הטור דנדע מסברא כיון דבנפולה בעי בדיקה עכ"פ בעגל שנולד היום דקיל מיניה ונחתי' דרגא דלא בעי בדיקה אבל אם ראה שינוי באיברים הפנימים דינו כנפולה ואסור. גם בעגל משמע דס"ל אפי' אין השינוי מטריף והיינו משום דלא מחלק בין עגל לנפולה כי אם דבנפולה בעי בדיק' ובעגל א"צ בדיקה אבל אם רואים שינוי עגל שוה לנפולה ובנפולה הא קי"ל דאפי' אין השינוי מטריף אוסר ועוד דא"א דבעי' דוקא שינוי המטריף א"כ מאי קשיא לד"מ דה"ל להטור לפרש דאם רואה שינוי דאסור ומאי ביאור צריך בזה דמילתא דפשיטא דאסור כיון דהוי שינוי המטריף (ואם ס"ל דצ"ל באבר שהטרפות תלוי בו אז אפי' שינוי שאינו מטריף אסור אבל באבר שאין הטרפות תלוי בו אין שינוי מטריף דזה דוחק לחלק וכן בנפולה אין חילוק ובכל ענין אוסר) ומ"מ צ"ע דהא כ"מ דאמר כו' והא רב נחמן אמר ג"כ לשון זה ב"ה אין בו משום ריסוק איברים ולמה נאמר דב"ה חמיר והיינו דבעלמא היכי דקתני אין בו משום ר"א אפי' רואים בו שינוי מותר:

ובבית הרח' קתני ג"כ האי לישנא נפרש דאם רואים בו שינוי אסור. וע"ק למה כתב רמ"א כו' דהא הר"מ גופי' הקשה כן על הטור דה"ל לבארו ותי' דסמיך על דין נפולה. וא"כ ניהו דהאי תי' מספיק ליישב דעת הטור די"ל דהי' דבר פשוט בעיני הטור לרוחב דעתו דמסברא נדע דבבית הרחם נחתי' דרגא מנפולה אבל כשרואים שינוי נדע דלא עדיף מנפולה. אבל הד"מ ע"כ לא היה הדבר פשוט דהא עשה מזה קושיא ותי' ברברי הטור וא"כ ה"ל לרמ"א לפרש הדין בהדיא ביו"ר דאם רואים שינוי גם בבית הרחם אסור. ועמ"ש ס"ח לחלק בין הכא ובין עוף הנדרס:

ובי"ר סי' ט"ו שהט"ז שם חלק על רמ"א וגם בי"ט לא בעי הפריס עג"ק. והסכים עם רי"ו דברא"ש שכ' דבעי' הפריס עג"ק ט"ס: