מחצית השקל על אורח חיים תצח:יא

(ס"ק יא) מותר בזה כו' לשחטו לחולה. והר"ן סיים וחזי' לברי' באומצא עכ"ל והוצרך הר"ן לזה. דע"כ מה שאין לו היתר כ"א לחולה עי"ז ל"מ הכין לעצמו דאל"כ ביצה ואפרוח נימא דהכין לעצמו. אם היה החולה צריך לו. אע"כ דבעי' שהכין לעצמו לבריא. ולזה סיים וחזי לבריא באומצא דהא אינו איסור מוקצה דהא מוכן אגב אמו אע"ג שהי' שבת אסור לשחוט מצד זה ל"מ מוקצה כמ"פ הר"ן ריש ביצה דהא בעצמו אינו מוקצה אלא דארי' דאיסורא רביע עלה. וא"כ ל"מ מוקצה. דהא אפשר שילך איסור שחיטה כגון אם ימצא חולה שיש בו סכנה רמותר לשחוט עבורו והנותר מותר לבריא. אע"ג דהמבשל לחולה אסור לבריא היינו משום גזירה שמא ירבה בשביל הבריא אבל שחיטה כיון דא"א לכזית בשר בלי שחיטה לא שייך חשש שמא ירבה. ולכן הותר לבריא באומצא בלי בישול. לכן מיקרי שבת הכין לעצמו אפי' לברי'. משא"כ ביצה ואפרוח דל"ל מוכן אגב אמו והם מוקצים. אף דחזי לחולה מה"ט ל"מ הכין לעצמו. כיון דעכ"פ לבריא אסור ולא הכין לעצמו דאסורי' לבריא משום מוקצה. ועוד דלידת כו' לגדל אפרוחים. וברא"ש הוסיף עוד דאין טוב לאכול כ"כ כשנמצא במעי אמו: