מחצית השקל על אורח חיים תסז:טז

(ס"ק טז) כאן כו' עתה נפלה כו' ר"ל כיון דהוי ממקום למקום דאמרי' כיון שנמצא במצה אמרי' כאן נמצא במצה ולא היתה בעיס' מעולם:

א"כ נראה שהית' במים כו' ר"ל מסתמא היתה במים שנתגבל' בהן העיסה והב"ח כ' וז"ל שמא עתה נפלה כו' ר"ל אפי' לא נתפס סברת כאן נמצא כו' ולומר עי"ז דודאי עתה נפלה מ"מ מידי ספק לא יצא ובהצטרף לו עוד ספק הוי ס"ס ונ"מ בין ב' טעמים אי נתיר מכח ס"ס או מכח כאן נמצא כו' ביאר מ"א סס"ק זה אבל בלא נתרככה הכל שרי והיינו אפי' בחמין וכמ"ש מ"א ס"ק כ"ה דניהו דקי"ל מספק כמר עוקב' דאפי' לא נתבקעו אלא ראויה להתבקע אסור וכיון דאין אנו בקיאים מהו ראוי להתבקע אבל בלא נתרככה ודאי אין ראוי להתבקע ולכן מותר אפי' לדידן:

ומור"ם כו' והוליכו לבית אחר כו' דהוי ממקום למקום. אבל אם נמצא חטה בחבית אז הוי מזמן לזמן. ולפ"ד הב"ח כו' וזהו נ"מ בין טעם רמ"א לטעם הב"ח דהוי חסרון ידיעה צ"ב ניהו דהספק שכתב הב"ח שמא לא נתחמצה הוי חסרון ידיעה דהמבין ומכיר ידע אם נתחמץ או לא מ"מ אפי' ודאי נתחמצ' הא איכא ס' שמא עתה נתחמצ'. וכמ"ש מ"א בשם ב"ח ס"ק כ"ה דאמרי' שמא עתה נתרככה וכ"מ בס' א"ר מ"מ איכא נ"מ אי נמצאת החט' במצה שנשאר' בידו לאחר אפיה ל"ל עתה נתחמצה אבל שמא לא נתחמצ' איכא למימר. אבל זה הוי ס' חסרון ידיעה דל"מ ספק. אולם כתב הש"ך בסי' נ"ג ס"ק ט"ו בשם תשו' מ"ב דבס"ס אפי' ב' הספקות הם מחמת חסרון ידיעה מ"מ בהפס"מ סמכי' על האי ס"ס. והטעם דהש"ך כתב בכללי ס"ס בסי' ק"י דבהפס"מ ואיכא ס"ס אפי' איכא לברורי א"צ לברר וא"כ אינו מעכב במה שיש בס"ס חסרון ידיעה דהא אפי' היה לו ידיעה והיה יכול לברר ע"י טוב הבחינה א"צ לברר. אלא שהפר"ח כ' שם שהש"ך סותר דברי עצמו בסי' נ"ה ס"ק ד' ויש ליישב והפר"ח גופו' ס"ל דלא מהני ס"ס היכא דאיכא חסרון ידיעה אזיל לטעמיה דס"ל דהיכי דאיכא לברורי בס"ס צריך לברר: