מחצית השקל על אורח חיים תנז:א

(ס"ק א) טוב כו' ויש מניחים כו' וכ' של"ה שנמשך הטעות ממ"ש בש"ע לכן טוב לקרב העיסות ונתחלף להם בין עיסות לעיסה וסברו דר"ל לקרב העיסה השני קצוות. ולא שפיר עבדי משום שמתחמם העיסה בשפשוף זה שמשפשפים ידיהם בחיבור העיסה מקצה אל קצה סביב המגלגל' עכ"ל ע' בי"ד סי' י"ט כצ"ל לענין אם כבר הפריש מעיסה א' וקודם שהפריש מעיסה שניה שח יש מחלוקת הפוסקים שם לענין הברכה כה"ג בשחיטה וה"ה הכא:

סי' תל' ב ס"ק ג' ד' כ' טעם כו' כיון דהטור הביא שם י"א דגם כל השנה צ"ל להפריש תרומה. שצ"ל מבורר בל' הברכה שם המצוה וחלה פירושו עוגה ולכן צ"ל תרומה דכן שם המצוה:

דכן כתיב חלה תרימו תרומה. הרי דשמה תרומה אלא דאות' תרומה תהיה חלה. וניהו דבכל השנה אין מדקדקים בכך ואומרים להפריש חלה. מ"מ בפסח מדקדקים יותר לומר תרומה. כיון שאז עושים מצות רקיקים דוגמת עוגה א"כ אם יאמר להפריש חלה דהיינו עוגה לא יהיה מבורר כלל בל' הברכה דהא כל המצות הן עוגות. לכן מדקדקים בפסח יותר לומר תרומה. ואעפ"כ אומרים ג"כ תיבת חלה צ"ל למענו השינוי בברכה בין הנוסח של כל השנה אומרים גם תיבת חלה כמו שאומרים כל השנה אלא מוסיפים תיבת תרומה. תחלה כעין מצה:

משום דכתיב חלה תרימו. משמע שהתרומה תהי' כעין חלה דהיינו עוגה אלא שבכל השנה שאין אנו מדקדקים בלחם לעשותן עגות גם בחלה אין מדקדקים דהא כתוב חלה תרימו תרומה ור"ל חלה אחת תרימו דומה למין התרומה שמפריש ממנה. משא"כ בפסח שעושין המצות רקיקים צ"ל גם החלה כן:

בלי תיקון. דלא משמע ליה חלה דקרא שצ"ל רחבה כעין עוגה וא"כ דוקא במצה מדקדקים לעשות רקיקים רחבים שלא יבאו לידי חימוץ. אבל החלה שורפים מיד ול"ל לחימוץ ע"ש בדרישה:

מיהו כ' מהרש"ל בתשובה סי' נ"ח שהיכי דצריך צירוף סל כמ"ש בש"ע אז צריך להפריש חלה שלמה ע"ש טעמו: