מחצית השקל על אורח חיים תלג:ד

(ס"ק ד) כנגד כו' ולכן כ' רי"ו דאסור לבדוק נגד החלון כו' ועבב"י ר"ל שהביא דברי רי"ו וז"ל כתב רי"ו דוקא אכסדרה אבל בית אחר אע"פ שיש בו אור הרבה צריך לבדקו לאור הנר. ונרא' שכ' כן מפני מה שאמרו בארובה שבחדר. ולא ביאר כל צרכו. דה"ל לפרש דהיינו דוקא לצדדים אבל באמצע החדר בודק לאור הארובה עכ"ל הרב"י ועז"כ מ"א דרי"ו מיירי שמה שכת' אבל בית אחר כמו בתים שלנו דאין להם ארובה אלא חלונות ובזה ס"ל להרי"ו דאפי' נגד החלון אסור דאינו דומה לארובה ובזה א"ש מה שסתם רי"ו. וכ"מ בהרמב"ם לא ידעתי משמעות גמור הא הרמב"ם לא העתיק כלל דין ארובה ואי נתכוון למ"ש הב"ח לישב מה שהשמיט הרמב"ם דין ארובה משום שנכלל בלא"ה בדבריו שכ' אכסדרה שאורה רב כו' ורבא לא אמר אלא אכסדרה לאורה נבדקת אלא טעמייהו לבאר כן כדי ללמוד ממנו לכל מקום שאורו רב כו' עכ"ל ולכן ס"ל למ"א דגם חלון נכלל בכלל אורה רב. אף שארובה אורה מרובה מ"מ הא הרמב"ם לא הזכיר כלל ארובה דא"כ ה"מ מ"א לדייק כן. גם מיתר הפוסקים בעל ס' צ"צ כ' והב"ח כ' ג"כ להרמב"ם ולא העתיק ארובה נתכוון ג"כ כפי מ"ש הב"ח לרמב"ם וגם יתר פוסקים לא העתיקו דין ארוב' חוץ מהטור ע"ש בב"ח. ואולי מפני שהרמב"ם כ' בפ"ה דין ד' וז"ל אין בודקין כו' ולא לאור החמה כו' בד"א בחורים ובמחבואות אבל אכסדרה שאורם כו' הרי דלא הוציא כ"א חורים ומחבואות משמע אבל נגד חלון שרי. וז"ל ש"ג בודקים לאור היום כו' משמע אפי' כו' דבש"ס ופוסקים הוזכר אור החמה וס"ד דוקא כשהחמ' זורחת אבל מדברי ש"ג שכ' לאור היום משמע דלאור החמה לאו דוקא: