מחצית השקל על אורח חיים תלג:ג

(ס"ק ג) אם בדקה ובגמ' איתא כו' להיות דברי הש"ס הללו נצרכים באיזה מקומן בסי' זה כי מהם נובעים הרבה דינים אעתיקנו ת"ר אין בודקין לא לאור החמ' ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה כו' והוינן האי אור החמה ה"ד אי נימא בחצר הא אמר רבא אמצעה (כ"ה גרסת הרמב"ם) של חצר א"צ בדיק' מפני שהעורבים מצוים שם אלא באכסדרה והאמר רבא אכסדרה לאור' נבדקת ומשני ל"צ אלא לארובה שבחדר ודהיכי אי בהדי ארוב' היינו אכסדרה אלא לצדדין עכ"ל הש"ס דף ח' ומזה משמע דאכסדר' אפי' לכתחלה נבדקת לאורה. חדא דלשון לאורה נבדקת משמע לכתחיל' ועוד דא"כ מאי פריך מברייתא הא ברייתא איך בודקים לאור החמ' קתני דהיינו לכתחלה ובזה מוד' רבא א"א דרבא דאמר נבדקת ר"ל דיעבד. והב"ח רצה ליישב קושית המקשן דהוי ס"ד דלא לאור החמ' הוי דומיא דאור הלבנ' ואבוק' דאפילו דיעבד לא מהני ע"ש. והוא דחוק קצת כיון דהברייתא לא מיירי כ"א מדין לכתחילה ולא מדין דיעבד איך שייך לומר דומיא על דבר דלא איירי ביה ברייתא. ולכן כ' מ"א ליישב הא דמשמע בגמ' אפי' לכתחלה מותר היינו כשבדקה ביום ר"ל ששכח לבדקה בליל' לאור הנר ובא לבדקה ביום אע"ג דבכל מקום אפי' בודק ביום צריך אור הנר אבל אכסדרה בודק אפי' לכתחלה בלי נר כי אם לאורה והא דמשמע בש"ע שהוא ל' הרמב"ם דוקא דיעבד משום דלכתחל' צריך לבדקה ליל י"ד ולא לסמוך שיבדיקנה ביום לאורה והשתא א"ש הא דפריך על רבא מברייתא דל"ל דברייתא אין בודקין לכתחל' אמרה והיינו לכתחלה יש לבדוק ליל י"ד דהשתא שפיר י"ל דומיא דאור הלבנה דר"ל אפילו כשהלבנה זורחת דהיינו בלילה אין בודקים לאורה וה"ה לאור החמה דכוותיה כשהחמ' זורחת דהיינו ביום ואפ"ה קתני דאין בודקים לכתחלה. וא"כ אין כאן מחלוקת כו' דלא כב"ח דהב"ח כ' דג' מחלוקת בדבר דעת רש"י דאפי' לכתחל' בודקים ביום י"ג לאורה. שכתב וז"ל לאורה נבדקת וא"צ להביא לה אור הנר בלילה אלא. בודק' ביום עכ"ל וכ' הב"ח שכן דעת הרי"ף. ודעת רי"ו וכ"מ דעת הרא"ש דביום י"ג לא יבדוק אבל בי"ד יכול לבדוק לכתחלה לאור החמ' ולדעת הרמב"ם שהוא כלשון הש"ע דאפי' ביום י"ד לכתחל' לא יבדקנה אלא לאור הנר עכת"ד ולדברי מ"א אין כאן מחלוקת דודאי הרמב"ם והרא"ש מבואר מתוך דברי מ"א דלא פליגי וכנ"ל אבל מ"מ לכאור' ע"כ רש"י חולק וכנ"ל. אולם אחר העיון אתי שפיר דבהאי דינא דעסיק ביה מ"א אין מחלוקת וגם רש"י מודה. דהנה על תקנת חכמים ז"ל שזמן הבדיקה אור לי"ד ולא מצפרא די"ד אמר ר"נ ב"י דף ד' שני טעמים בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ועוד מפני שאור הנר יפה לבדיקה (ואע"ג שברייתא הנ"ל דאין בודקין לאור החמה כו' לא הוזכר כ"א טעם אחד מפני שאור הנר כו' די"ל דחדא מנייהו נקט וגם לא מצינו מי שחולק על ר"נ ב"י בזה) וא"כ אכסדרה ניהו דאורה רב ושוה לאור הנר ולא שייך גבה שאור הנר יפה לבדיקה מ"מ אכתי טעמי אחריני בשעה שבני אדם מצויים בבתיהן להיכן אזיל וכ"כ הכ"מ להדיא בפ"ב דין ד' דמה"ט אין לבדוק אכסדרה לכתחלה אלא בלילה מטעם שבני אדם מצויים כו' וע"כ הא דכ' רש"י דבודקים אות' לאורה לכתחלה ביום י"ג צ"ל דס"ל דע"כ לא שייך האי טעמא בשעה שבני אדם מצויים כו' כ"א על מה דלא בדקינן בצפרא די"ד. משום שאז ע"פ הרוב יצא אדם לפעלו ושמא ישכח אחד מהן ולא:

יבא לביתו עד הלילה ואז כבר נכנס פסח ועבר על בל יראה משא"כ כשרוצה לבדוק ביום י"ג נ"ל דאסור מפני שאז אין בני אדם מצוים בבתיהן ושמא ישכח עד הלילה ומה בכך אם ישכח עד הלילה דאז אין בני אדם מצויים בבתיהם הא בליל י"ד עיקר זמן בדיקה. אלא דבי"ג אסור מפני שאור הנר יפה לבדיק' וכיון דאכסדרה אורה רב מותר לבודקו לכתחלה ביום י"ג וא"צ להמתין עד ליל י"ד. אולם עוד איכא טעמא אחרינא שלא לבדוק ביום י"ג כמ"ש המרדכי הובא במ"א ס"ק ך' שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה:

אך אפשר דרש"י חולק בזה על המרדכי אבל לדידן דקיי"ל כהמרדכי אין לבדוק אכסדרה ביום י"ג ובזה חולקים על רש"י. ומדין זה לא דיבר מ"א פה אך אם לא בדק האכסדרה ביום י"ג והגיע ליל י"ד בזה כ"ע מודים וגם רש"י דלכתחלה צריך לבדוק בלילה ולא ימתין עד למחר ביום י"ד ניהו דל"ל לרש"י דאין לחלק בין בדיקה לבדיקה מ"מ אסור להמתין עד יום י"ד מטעם שב"א מצויים כו' וא"כ א"ש מ"ש מ"א וא"כ אין כאן מחלוקת ר"ל בהאי דינא דעסיק ביה מ"א דהיינו כשעומד בליל י"ד לכתחלה לכ"ע צריך לבודק' בלילה ודיעבד אם המתין עד היום לכתחלה לכ"ע בדקה לאורה. וכתב הח"י היכי דשכח לבדוק בליל' ובודק ביום הן אכסדרה לאורה או שאר מקומות לאור הנר יש לבדוק מצפרא משום זריזים מקדימי' למצות כדאי' דף ד' ע"א: