מחצית השקל על אורח חיים תלג:ה

(ס"ק ה) ולא בנר הא דפלגינהו כו' לחורין ולסדקין ופן ישרוף כו' כצ"ל שהם שני טעמים בגמ'. ר"נ ב"י אמר מפני שא"י להכניסו לחורין ולסדקין ורפ"א משום דבעית שמא ישרוף את הבית ואיכא נ"מ בין הני תרי טעמי דלר"נ ב"י שא"י להכניסו לחורין ולסדקין אם בודק בחזרין וסדקין בנר יחידי מותר לבדוק שאר הבית באבוקה. אבל לר"פ שנתן טעם דמבעית שמא ישרוף הבית אפילו כהאי גוונא אסור. ואם כן אפילו דיעבד כו' אבל נר של חלב כו' ראיתי טועים וסוברים שכל זה נמשך אל התי'. דמה"ט פלגינהו לתרי בבי דאבוקה דהוזכר בגמ' ויש בו טעמים רבים ולכן אפילו דיעבד לא יצא. משא"כ נר של חלב דאינו אלא חומרא לכך דיעבד יצא ולכן לא כללינהו לחד בבא כיון דחלוקים בדיניהם לענין דיעבד. ולפ"ז מקשין למה כלל שמן עם חלב אדרבה ה"ל לכלול שמן עם אבוקה כיון שכתב דשמן דינו כאבוקה אבל באמת לא זו דרך מ"א כוונת מ"א בתירוצו במ"ש היינו משום דאבוקה איתא בגמ' לאסור. ובזה סיים תירוצו. ור"ל כיון דאינך אינן אלא מצד מנהג חומרא. ואבוקה אסורה מדינא דגמרא ולכן לא כללינהו כחדא אבל במה שאין דיניהן שוה לענין דיעבד אין זה גורם לחלקן לשתי בבות. וגם אי דיניהן שוה אינו גורם לכללן בחד בבא. ואח"ז כתב מסברא דנפשיה:

ויש טעמים הרבה כו' ולכן כיון דאיכא ביה טעמים רבים י"ל דאפילו דיעבד לא יצא משא"כ חלב כיון דליכא טעם אחר אלא מצד חומרא פן יטיף כו' לכן מסתבר למ"א דעכ"פ דיעבד יצא ושמן כיון דעכ"פ איכא ביה טעם אחר הנאמר בגמ' באבוקה שמתירה להכניסו בחורין לכן מסתבר ליה למ"א דאפי' דיעבד לא יצא כמו באבוקה וכתב בס' ח"י דאם אין לו נר שעוה מותר ליקח אותן נרות שעכ"פ יוצא בהן דשעת הדחק כדיעבד דמי עוד כ' דבעצים אסור דעץ יחדי אינו דולק ואבוקה אסור. ואפי' עצים דמשחן שקורין קי"ן שדולק יחידי אין ליקח מפני שריחו רע וגם ניצוצות נתזים ממנו על הכלים וחיישינן שעי"ז לא יבדוק היטיב: