מחצית השקל על אורח חיים תכח:ט

(ס"ק ט) מי"ז כו' עס"י תכ"ה מ"ש מ"א שם ריש הסי'. וכ"כ הצ"צ עוד שם סי' קכ"ו אם טעו ולא קראו בפ' עקב הפטרת ותאמר ציון יש לה תשלומין בפ' שופטים שאז ההפטרה אנכי אנכי שיתחיל מן ותאמר ציון ויקרא עד סוף הפטרת אנכי אנכי. ואף שיש בין ב' הפטורת אלו איזה פסוקים שאין רגילים לקרותן מ"מ גם הם יקרא. (ואף שמפסיק שבת א' בין עקב לשופטים מ"מ י"ל תשלומין) וכן אם לא קרא הפטרת ראה שהיא עניה סוערה ישלימה פ' תצא שהפטרה שלה רני עקרה. ויתחיל מרני עקרה וגם עניה סוערה עד סוף ההפטר'. וכן אי לא קראו בפ' שופטים הפטר' שלה שהיא אנכי אנכי ישלימנה בפ' תצא שהפטרה שלה רני עקרה. ויתחיל מאנכי אנכי עד סוף הפטרת רני עקרה. ופ' תבא שהפטרה שלה קומי אורי אם לא קראה ישלימנה פרשת נצבים שהוא שוש אשיש. דהיינו יתחיל מקומי אורי עד סוף הפטרת שוש אשיש. אע"פ שיש בין כל ב' הפטורות הנ"ל קצת פסוקים שאין רגילין לקרותו מ"מ כיון כשקורא שני ההפטרות יקרא גם אותן הפסוקים ולא ידלגן ואין בכך כלום. והטעם להיות אותן הפטרות חשובין יותר. כי לכל שבתות השנה לא בררו חז"ל ההפטרת כ"א אמרו שיקראו בנביא מענין פרשת היום והניחו הדבר לחכמי הדורות לברר כפי הנאות בעיניהם. משא"כ אותן הפטורת שבררו לנו חז"ל ואין רשאים לשנותן וגם נדחית הפטרות אחרים מפניהם לכן כל שאפשר להשלימן יש להשלימן. והמ"א לא הביא כל דברי תשובת צ"צ הנ"ל אולי לא ס"ל כוותיה באלו אי משום שיש הפסק פסוקים ביניהם שאין רגילים לקרותן או טעם אחר. אבל בס' א"ר הביאו: