מחצית השקל על אורח חיים תכח:ח

(ס"ק ח) בפסוקים כו' ג' פסוקים. כיון דתחלת התוכח' הוא תחלת פרשה וכן כשמסיימת הוא סוף פרשה לכן צריך להתחיל לפניהם ג' פ' וכן ג' פסוקים לאחריהם כי אין מתחילים בפרשה פחות מג' פסוקים וכן אין משיירים בפ' פחות מג' פסוקים כדלעיל סי' קל"ח:

ובס' צ"צ סי' י"ד נדחק כו' ליישב מנהגינו שמתחילין כולי היינו כשבהר ובחוקתי נפרדים וכמ"ש מ"א טעם ההכרח לקמן:

ואין מתחילין כו' משום דב' פסוקים ראשונים ואם לא תשמעו כו' ואם בחוקותי תמאסו כו' עדיין אינו מתחיל התוכחה כ"א מפסוק ג' המתחיל אף אני אעשה כו' ומ"ש שצריך להתחיל לפניו היינו בשאר פורענות שבתורה. ובספר א"ר הקשה עליו דהא אמרי' במס' ב"ב דף פ"ח הקב"ה בירך ישראל בכ"ב כו' וקללן בשמונה מואם בחוקתי תמאסו עד ואת חקתי תגעל נפשכם דהיינו מתחלת בוי"ו ואם בחוקותי. וסיים במ"ם נפשכם. דהן ח' אותיות ועוד ע"ש:

גם כו' ללוי פ' העגל ולפי שכל שבט לוי לא חטאו בעגל. וא"כ ה"ה לכהן. אלא דאם יקראו לכהן עד אחר פ' העגל יהיו הסדרה דחוקה וקצרה להשלים יתר הקרואים:

בקול נמוך. היינו נמוך משאר קריאת הפ'. אבל מ"מ יקרא בענין שישמעו הצבור קריאתו לבל יהיה ברכות העולה לבטלה. כ"כ הפר"ח:

מהרי"ל הקפיד כו' מ"ש רמ"א וכן נהגו שלא לקרות א' בשמו כ' בלבוש הטעם פן לא ירצה לעלות אף שכבר שכרוהו פן יתחרט ונמצא עובר על פ' מוסר ה' בני אל תמאס כו' וגם הוא מן הדברים המקצרים ימיו של אדם כשקוראים אותו ואינו עולה: