מחצית השקל על אורח חיים שמה:א

(ס"ק א) מחיצות עסי"ט כו' דלא כע"ש דהע"ש דייק מדשינה הרב"י לשון הרמב"ם שכתב ויש ביניהם ד"ט על ד"ט דמלשון זה משמע דהחלל צריך להיות ד"ט על ד"ט והרב"י כתב בשלחן ערוך לשון הטור ויש בו ד"ט על ד"ט משמע דס"ל להרב"י עיקר כהפוסקים החולקים בזה על הרמב"ם וס"ל דגם עובי המחיצות מצטרפים לרוחב ואורך ד"ט אף שאין החלל לבד ד"ט ולזה כ' מ"א דע"כ זה ליתא דהא המחבר גופיה כ' בסי"ט שמקום פטור נקרא מחיצות הגבוהות כו' ואין ביניהם ארבעה משמע דאינו נקרא רה"י עד שיש ביניהם ארבעה והיינו לדעת הע"ש שיהי' החלל לבד ארבעה ואף שהט"ז כ' דמלשון אין ביניהם אין הכרע די"ל מ"ש ביניהם ר"ל בצירוף המחיצות מ"מ לדעת הע"ש דדייק מל' ביניהם שכ' הרמב"ם דס"ל להרמב"ם דאין המחיצות מצטרפים שפיר דחה מ"א מסעי' י"ט:

משמע מדברי כו' דס"ל ג' מחיצות סגי מן התורה דרה"י דאורייתא:

והזורק לתוכו מר"ה חייב אבל מ"מ אסור לטלטל בו מדרבנן. כ"כ הרא"ש פ"ק דסוכה סי' ט' אמר רבה סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי מצד א' הסוכה כשרה דמיגו דמהני האי מחיצה לענין שבת מהני גם לענין סכה דהוי סכה כשרה וכ' הרא"ש דע"כ מיירי במבוי מפולש דהיינו שיש לה שתי מחיצות זה כנגד זה ובשתי צדדיה זה כנגד זה מפולשת אלא שבצד אחד יש לחי דאי מבוי סתום מג' רוחות וברוח רביעי יש לחי מאי צריך לטעם מיגו דהוי דופן לענין שבת כו' הלא בסכה די כשיש לה שתי מחיצות כמין גאם ושלישית אפי' טפח א"ו דמיירי במבוי מפולש וס"ל לחי משום מחיצה וס"ל דמדאורייתא הזורק לתוכו מרשות הרבים חייב לכן מהני גם לענין סכה וכ' ואע"ג דבשבת דעלמא אסור לטלטל במבוי מ"מ משום מצות סכה התירו לטלטל כמו שהתירו משום פסי ביראות עכת"ד הרא"ש והרא"ש פסק כן וכדלקמן סי' תר"ל הרי דפסק מבוי מפולש שיש בה לחי הוי מדאורייתא רה"י:

וע' סי' שס"ג סי"א. ר"ל אע"ג דבגמ' איכא פלוגתא אי לחי משום מחיצה או משום היכרא ולא הוי מחיצה אולם לקמן סי' שס"ג מבואר דקי"ל כמ"ד לחי משום מחיצה (ע"ש במ"א ס"ק ח'):

ודעת הרמב"ם דג"מ הוי כרמלית ר"ל מדאורי' הוי כרמלית ולא רה"י דמדרבנן גם הפוסקים מודים דיש לו דין כרמלית ואסור לטלטל בתוכו אולם לשון כרמלית שכ' הוא לאו דוקא דמדאורייתא ליכא כרמלית אלא ג' רשיות או ר"ה או רה"י או מקום פטור אלא ר"ל דמדאורייתא לא הוי רה"י מ"מ גם ר"ה לא מיקרי מדאורייתא:

ועסי"ד בהג"ה שכ' רמ"א וז"ל כרמלית כגון מבואות שי"ל ג' מחיצות ואין להם לחי או קורה ברביעית עכ"ל אבל מל' זה אינו מבורר כמאן ס"ל דבין להפוסקים ובין לרמב"ם בג' מחיצות אסור לטלטל בתוכו עד שיעשה תיקון ברוח רביעית ע"י לחי או קורה והיינו מדרבנן ומחלקותם אינו כ"א לענין דין תורה אי הוי רה"י ביש לו ג' מחיצות אי לא אבל מדרבנן ודאי יש לו דין כרמלית:

כמו פסי ביראות דהיינו ארבעה דיומדין בארבע זויות *כזה וכל דיומד מושך לכל צד אורך אמה ובין דיומד לחבירו צריך שלא יהיה אויר יותר מי"ג אמה ושליש דהתירא דפסי ביראות הוא משום עולי רגלים כדי שיהיה אפשר להשקות בהמתם מן הבאר שהוא רשות היחיד ולמעלה חוץ לבאר שהוא ר"ה ואי אפשר להם לעשות בכל באר מחיצה והתירו ע"י פסין כנ"ל ונתנו שיעור הריוח בין פס לחבירו י"ג אמות ושליש כדי שיוכל לכנוס שני רבקות של ארבע' בקר דכל רבקה הוא שני בקר ושני רבקות יוצאים ופוגעים זה בזה דהיינו שמנה בקר ושיערו חז"ל עובי כל בקר הוא אמה ושני שלישים א"כ שמנה בקר הוא ח' אמות וט"ז שלישים וה"ל י"ג אמות ושליש (ובט"ז ס"ק ז' יש ט"ס) ואמרו בערובין דף כ' ע"ב דע"כ כה"ג הוי מדאורייתא רה"י דאל"כ האיך התירו חכמים משום עולי רגלים אע"כ דאין בו רק איסור דרבנן ולכן כ' מ"א דפסי ביראות הוי רה"י דאורייתא אפי' במקום דליכא באר. ע' סי' תר"ל דמה"ט אם סיכך ע"ג פסי ביראות הסכה כשרה ע"ש:

תל שהיא מתלקט הוא גמרא שבת דף ק ע"א. הוי רה"י דלא ניחא תשמישתיה כי מתוך שהוא זקוף הרבה קשה לילך ממטה למעלה ולכן אם למעלה הוא רחב ד"ט על ד"ט הוי למעלה רה"י כמ"ש בש"ע דתל שהוא גבוה י' ורחב ד' הוי רה"י אפי' לטלטל שם דאמרי' גוד אסיק מחיצות:

נעץ קנה כו' שהגדיים בוקעים בו דהוא פלוגתא דר' יוסי בר"י ורבנן דלר"י בר"י גם בכה"ג אמרי' גוד אחית מחיצות ולרבנן כיון דהגדיים בוקעים בו לא אמרי' גוד אחית וק"ל כרבנן ע' בשבת דף ק"א ע"א. אבל טרסקל (הוא סל) כו' גם מה שתחתיו רה"י ע"כ ט"ס יש כאן דז"ל התוס' בשבת דף צ"ט ע"א ד"ה שתי גזוזטראות כו' וכן עגלות (של משכן) הוי רה"י אע"פ שתחתיהן ר"ה לפי שיש מן העגלות עד למעלה מן הקרשים יותר מי"ט עכ"ל הרי אף שהעגלות היו למעלה גבוהים י' אעפ"כ תחתיהן ר"ה וכ"ה בגמ' שם ואף שכתבו תוס' דף ק"א ע"א ד"ה וזרק ונח כו' על מאי דאמרי' שם וס"ד דגם רבנן מודו לר"י בר"י בהאי דטרסקל דהוי למעלה רה"י ואייתי ראיה ממה שאמרו בעמוק גבוה כו' ואין בעיקרו ד' דהוי רה"י וכמ"ש מ"א מיד אח"ז ודחי שאני עמוד דליכא בקיעת גדיים אבל בטרסקל דאיכא בקיעת גדיים ס"ל לרבנן דל"א גוד אחית וה"ה בקיעת דגים במים לא מיקרי בקיעה ולא מבטלי מחיצה והקשו התוס' למאי דס"ד דגם רבנן מודו לר"י בר"י א"כ תיקשי לי' מתניתין דעירובין דף פ"ז ע"ב גזוזטר' (והוא דף הבולט) שהיא למעלה מן המים אין ממלאים ממנה בשבת אא"כ עשה לה מחיצה גבוה עשרה טפחים (ודינו מבואר לקמן רסי' שנ"ה) בלא מחיצה י' סגי כמו בטרסקל ותי' לחד תירוצ' דוקא ע"ג הוי לר"י בר"י רה"י אבל למטה תחת הטרסקל לא הוי רה"י אא"כ יש לטרסקל מחיצה י' לכן בעינן שם מחיצה י' עכ"ד התוס' והוא לכאורה כדברי מ"א אך זה ליתא דע"כ התוס' לא כתבו כן אלא לר"י בר"י ולס"ד דרבנן מודו ולא חיישי' לבקיעת גדיים אבל למסקנא לרבנן דקי"ל כוותייהו דהיכא דאיכא בקיעת גדיים מבטלי מחיצה אפי' טרסקל גבוה י' מ"מ למטה לא הוי רה"י ושאני מים דליכא בקיעת גדיים דבקיעת גדיים לא מבטלי כנ"ל וכמ"ש התוס' דף צ"ט בעגלות של משכן כנ"ל אע"כ ט"ס הוא וכצ"ל אבל הטרסקל עצמו גבוה י' ורחב ד' הוי רה"י הגם שמה שתחתיו הוא רה"ר והן דברי התוס' שבדף צ"ט שאע"ג שתחתיו הוא רה"ר מ"מ למעלה הוי רה"י כמו בעגלות כנ"ל:

כן הגהתי בימי חורפי ועתה מצאתי כן בספר ת"ש:

עמוד כו' הוא גמרא דף ק"א ע"א אלא שם מבואר עוד. ויש בקצר שלו שלשה. ופרש"י דלרבות' נקטיה הא דקתני ויש בקצר שלו שלשה וז"ל אותו קצר של עיקרו שאינו רחב ד' יש בו גבוה ג' והיינו רבותא דל"ל לבוד ממקום שכלה רחב ד' לקרקע אפ"ה הוי רה"י עכ"ל ואח"ז כ' בעמוד ליכא בקיעת גדיים שאין דרך להתחכך בו ולעבור תחת שיפועו שאינו אלא מעט עכ"ל ולפ"ז א"ש מה שהשמיט מ"א הא ביש בקצר שלו ג' דהא השתא אין זה תנאי וכ"ש אם אינו גבוה ג' דא"ל לבוד והוא הדין אם גבוה יותר מג' דמה שנא גבוה ג' או ד' כיון דיצא מתורת לבוד וכן שיעור הרוחב של מקום הקצר לא הוזכר משמע אפי' דק הרבה אולם התוס' השיגו על פרש"י וז"ל לפירש"י קשה דאם הוא דק הרבה כמו קנה דהוי כמו טרסקל ומבטלים בקיעת גדיים וגוד אחית ונראה לר"י דהאי בקצר שלו ג' היינו שיש בעובי הקצר ג' דכיון שיש בעובי הקצר ג' ולמעלה רחב ד' שייך ביה גוד אחית עכ"ל א"כ לפי התוס' האי ובקצר שלו ג' הוא תנאי דבעינן דוקא שלמטה עכ"פ יהיה רחב שלשה וה"ל למ"א להעתיקו:

תוס' שבת ד' ל"ט ע"ב ד"ה זרק דף כו' ודע דדין עמוד עם דין טרסקל שגבוה י' שהביא לפני זה אינן שוים ולכל אחד יש מעלה מה שאין בחבירו האי דטרסקל למעלה יש מחיצות י' ורחב ד' ובעמו' אין כל הי"ט רחב ארבע נגד זה יש מעלה בעמוד דליכ' בקיעת גדיים בין לרש"י ובין להתוס' ובטרסקל איכא למטה בקיעת גדיים אבל דיניהם שוה שלמעלה הוי רה"י ולמטה לא הוי רה"י: